מסכת ערכין פרק ד – המבנה הספרותי

a (א) השג יד בנודר והשנים בנדר
והערכים בנערך והערך בזמן הערך
השג יד בנודר כיצד
עני שהעריך את העשיר נותן ערך עני
ועשיר שהעריך את העני נותן ערך עשיר

a היה עני והעשיר או עשיר והעני
נותן ערך עשיר
רבי יהודה אומר
אפלו עני והעשיר וחזר והעני נותן ערך עשיר

b (ב) אבל בקרבנות אינו כן
הרי שאמר קרבנו שלמצרע זה עלי
אם היה מצרע עני מביא קרבן עני
עשיר מביא קרבן עשיר
רבי אומר
אומר אני אף בערכין כן
וכי מפני מה עני שהעריך את העשיר נותן ערך עני
שאין העשיר חיב כלום
אבל העשיר שאמר ערכי עלי ושמע העני
ואמר מה שאמר זה עלי
נותן ערך עשיר

b (ג) אבל בקרבנות אינו כן
אפלו אביו מת והניח לו רבוא
ספינתו בים ובאו ברבואות
אין להקדש בהן כלום

(ד) השנים בנדר כיצד
ילד שהעריך את הזקן נותן ערך זקן
וזקן שהעריך את הילד נותן ערך ילד

וערכים בנערך כיצד
איש שהעריך את האשה נותן ערך אשה
ואשה שהעריכה את האיש נותנת ערך איש

והערך בזמן הערך כיצד
העריכו פחות מבן חמש ונעשה יותר על בן חמש
פחות מבן עשרים ונעשה יותר על בן עשרים
נותן כזמן הערך

יום שלשים כלמטה ממנו
שנת חמש ושנת עשרים כלמטה ממנה
שנאמר ואם מבן ששים שנה ומעלה אם זכר
הרי אנו למדים בכלם משנת ששים
מה שנת ששים כלמטה ממנה
אף שנת חמש ושנת עשרים כלמטה ממנה
הן אם עשה שנת ששים כלמטה ממנה להחמיר
נעשה שנת חמש ושנת עשרים כלמטה להקל
תלמוד לומר שנה שנה לגזרה שוה
מה שנה האמורה בשנת ששים כלמטה ממנה
אף שנה האמורה בשנת חמש ושנת עשרים כלמטה ממנה
בין להקל בין להחמיר
רבי אלעזר אומר
עד שיהיו יתרות על השנים חדש ויום אחד