מסכת ערכין פרק ה – המבנה הספרותי

(א) האומר משקלי עלי נותן משקלו
אם כסף כסף אם זהב זהב
מעשה באמה שלירמטיה
שאמרה משקל בתי עלי
ועלתה לירושלים
ושקלוה ונתנה משקלה זהב

משקל ידי עלי
רבי יהודה אומר
ממלא חבית מים ומכניסה עד מרפקו
ושוקל בשר חמור וגידין ועצמות
ונותן לתוכה עד שתתמלא
אמר רבי יוסי
וכי היאך אפשר לכון
בשר כנגד בשר ועצמות כנגד עצמות
אלא שמין את היד כמה היא ראויה לשקול

(ב) דמי ידי עלי
שמין אותו כמה הוא שוה ביד
וכמה הוא שוה בלא יד
זה חמר בנדרים מבערכין
וחמר בערכין מבנדרים כיצד
האומר ערכי עלי ומת יתנו היורשין
דמי עלי ומת לא יתנו היורשים
שאין דמים למתים

ערך ידי וערך רגלי עלי לא אמר כלום
ערך ראשי וערך כבדי עלי נותן ערך כלו
זה הכלל
דבר שהנשמה תלויה בו נותן ערך כלו

(ג) חצי ערכי עלי נותן חצי ערכו
ערך חציי עלי נותן ערך כלו
חצי דמי עלי נותן חצי דמיו
דמי חציי עלי נותן דמי כלו
זה הכלל
דבר שהנשמה תלויה בו נותן ערך כלו

(ד) האומר ערכו שלפלוני עלי
מת הנודר והנדר
יתנו היורשין
דמיו שלפלוני עלי
מת הנודר יתנו היורשין
מת הנדר לא יתנו היורשין
שאין דמים למתים

(ה) שור זה עולה בית זה קרבן
מת השור ונפל הבית
אינו חיב לשלם
(דמי) שור זה עלי עולה או
(דמי) בית זה עלי קרבן
מת השור ונפל הבית חיב לשלם

(ו) חיבי ערכים ממשכנין אותן
חיבי חטאות ואשמות
אין ממשכנין אותן
חיבי עולות ושלמים
ממשכנין אותן
אף על פי שאין מתכפר לו
עד שיתרצה
שנאמר לרצנו
כופין אותו עד שיאמר רוצה אני
וכן אתה אומר בגטי נשים
כופין אותו עד שיאמר רוצה אני