מסכת בכורות פרק ג – המבנה הספרותי

1A1B

a (א) הלוקח בהמה מן הנכרי
ואין ידוע אם בכרה ואם לא בכרה
רבי ישמעאל אומר
עז בת שנתה ודאי לכהן מכאן ואילך ספק
רחל בת שתים ודאי לכהן מכאן ואילך ספק
פרה וחמור בנות שלש ודאי לכהן מכאן ואילך ספק
אמר לו רבי עקיבא
אלו בולד בלבד הבהמה נפטרת היה כדבריך
אלא אמרו
סימן הולד בבהמה דקה טנוף
ובגסה שליה
ובאשה שפיר ושליה
זה הכלל
כל שידוע שבכרה אין כאן לכהן כלום
וכל שלא בכרה הרי זה לכהן
אם ספק יאכל במומו לבעלים

a (ב) רבן שמעון בן גמליאל אומר
הלוקח בהמה מניקה מן הנכרי
אינו חושש שמא בנה שלאחרת היה

b רבי אליעזר בן יעקב אומר
בהמה גסה ששפעה חררת דם הרי זו תקבר ונפטרה מן הבכורה

b נכנס לתוך עדרו
וראה את המבכירות מניקות ואת שאינן מבכירות מניקות
אינו חושש שמא בנה שלזו בא לו אצל זו
או שמא בנה שלזו בא לו אצל זו

2A2B

a (ג) רבי יוסי בן משלם אומר
השוחט את הבכור
עושה מקום בקופיץ מכאן ומכאן
ותולש את השער ובלבדשלא יזיזנו ממקומו

a (ד) שער בכור בעל מום שנשר והניחו בחלון
ואחר כך שחטו
עקביא בן מהללאל מתיר וחכמים אוסרין
דברי רבי יהודה
אמר רבי יוסי
לא בזה התיר עקביא
אלא בשער בכור בעל מום שנשר והניחו בחלון ואחר כך מת
בזה עקביא בן מהללאל מתיר וחכמים אוסרין

b וכן התולש את השער לראות מקום המום

b הצמר המדבלל בבכור
את שהוא נראה מן הגזה מתר ואת שאינו נראה מן הגזה אסור

📖 המשנה כדרכה — PDF

להורדת המשנה כדרכה (PDF)