מסכת בכורות פרק ז – המבנה הספרותי

(א) מומין אלו בין קבועין בין עוברין פוסלין באדם
יותר עליהן באדם
הכילון והלפתן והמקבן ושראשו שקוע ושקיפס ובעלי החטוטרת
רבי יהודה מכשיר וחכמים פוסלין

(ב) הקרח פסול
איזהו הקרח
כל שאין לו שטה שלשער מקפת מאזן לאזן
ואם יש לו הרי זה כשר

a אין לו גבינים אין לו אלא גבין אחד
הוא גבן האמור בתורה
רבי דוסא אומר
כל שגביניו שוכבין
רבי חנניה בן אנטיגנוס אומר
מי שיש לו שני גבים ושתי שדראות

a (ד) עיניו גדולות כשלעגל
או קטנות כשלאוז
גופו גדול מאבריו או קטן מאבריו
חטמו גדול מאבריו או קטן מאבריו

a דדיו שוכבים כשלאשה
כרסו צבה
טבורו יוצא

b (ג) החרום פסול
איזהו החרום הכוחל שתי עיניו כאחת

b צמם והצמע
איזה הוא הצמע שאזניו קטנות
והצמם שאזניו דומות לספוג

b נכפה אפלו אחת לימים
רוח קצרית באה עליו

c שתי עיניו למעלה ושתי עיניו למטה
עינו אחת למעלה ועינו אחת למטה
רואה את החדר ואת העליה כאחת
סכי שמש
זוגדוס
והצירן

c (ה) שפתו העליונה עודפת על התחתונה
והתחתונה עודפת על העליונה
הרי זה מום

c המאשכן
ובעל גבר

d ושנשרו ריסי עיניו
פסול מפני מראית העין

d ושנטלו שניו
פסול מפני מראית העין

d אין לו ביצים
או אין לו אלא ביצה אחת
זהו מרוח אשך האמור בתורה
רבי ישמעאל אומר כל שנמרחו אשכיו
רבי עקיבא אומר כל שרוח באשכיו
רבי חנניה בן אנטיגנוס אומר
כל שמראיו חשוכים

(ו) המקיש בקרסליו ובארכבותיו
ובעל פיקה והעקל
איזהו העקל
כל שמקיף פרסותיו
ואין ארכבותיו נושקות זו לזו
פיקה יוצאה מגדלו
עקבו יוצא לאחוריו
פרסתו רחבה כשלאוז

אצבעותיו מרכבות זו על זו
או קלוטות עד הפרק כשר
למטה מן הפרק וחתכה כשר
היתה בו יתרת וחתכה
אם יש בה עצם פסול ואם לאו כשר
יתרבידיו וברגליו שש ושש עשרים וארבע
רבי יהודה מכשיר וחכמים פוסלים

השולט בשתי ידיו
רבי פוסל וחכמים מכשירים

a הכושי והגיחור והלבקן והקפח והננס והחרש והשוטה והשכור
ובעלי נגעים טהורין
פסולין באדם וכשרין בבהמה
רבן שמעון בן גמליאל אומר שוטה בבהמה אינה מן המבחר
רבי אליעזר אומר אף בעלי דלדולין פסולין באדם וכשרין בבהמה

a הנושא נשים בעברה
פסול עד שידיר הניה

b (ז) אלו כשרין באדם ופסולין בבהמה
אותו ואת בנו וטרפה ויוצא דפן ושנעבדה בהן עברה
ושהמית את האדם

b המטמא למתים
פסול עד שיקבל עליו שלא יהא מטמא למתים