מסכת כריתות פרק א – המבנה הספרותי

(א) שלשים ושש כרתות בתורה
הבא על האם ועל אשת האב ועל הכלה
הבא על הזכור ועל הבהמה והאשה המביאה את הבהמה עליה
הבא על אשה ובתה ועל אשת איש
הבא על אחותו ועל אחות אביו ועל אחות אמו ועל אחות אשתו
ועל אשת אחיו ועל אשת אחי אביו ועל הנדה
המגדף והעובד עבודה זרה והנותן מזרעו למלך ובעל אוב
המחלל את השבת וטמא שאכל את הקדש והבא למקדש טמא
האוכל חלב ודם נותר ופגול השוחט והמעלה בחוץ
האוכל חמץ בפסח והאוכל והעושה מלאכה ביום הכפורים
המפטם את השמן והמפטם את הקטרת והסך בשמן המשחה
הפסח והמילה במצות עשה

(ב) על אלו חיבים על זדונם כרת ועל שגגתם חטאת
ועל לא הודע שלהן אשם תלוי
חוץ מן המטמא מקדש וקדשיו מפני שהוא בעולה ויורד
דברי רבי מאיר
וחכמים אומרים
אף המגדף שנאמר תורה אחת יהיה לכם לעשה בשגגה
יצא המגדף שאינו עושה מעשה

(ג) יש מביאות קרבן ונאכל
ויש מביאות ואינו נאכל
ויש שאינן מביאות
אלו מביאות קרבן ונאכל
המפלת כמין בהמה חיה ועוף
דברי רבי מאיר
וחכמים אומרים
עד שיהא בו מצורת האדם
המפלת סנדל או שליא ושפיר מרקם
והיוצא מחתך
וכן שפחה שהפילה
מביאה קרבן ונאכל

(ד) אלו מביאות ואינו נאכל
המפלת ואין ידוע מה הפילה
וכן שתי נשים שהפילו
אחת ממין פטור ואחת ממין חובה
אמר רבי יוסי
אימתי
בזמן שהלכו זו למזרח וזו למערב
אבל אם היו שתיהן עומדות כאחת
מביאות קרבן ונאכל

(ה) אלו שאינן מביאות
המפלת שפיר מלא מים מלא דם מלא גנינים
המפלת כמין דגים וחגבים שקצים ורמשים
המפלת יום ארבעים
ויוצא דפן
רבי שמעון מחיב ביוצא דפן

(ו) המפלת אור לשמונים ואחד
בית שמאי פוטרין מן הקרבן בית הלל מחיבין
אמרו בית הלל לבית שמאי
מה שנה אור לשמונים ואחד מיום שמונים ואחד
אם שוה לו לטמאה לא ישוה לו לקרבן
אמרו להם בית שמאי לא
אם אמרתם במפלת יום שמונים ואחד
שכן יצאה בשעה שהיא ראויה להביא בה קרבן
תאמרו במפלת אור לשמונים ואחד
שלא יצאה בשעה שהיא ראויה להביא בה קרבן
אמרו להן בית הלל
והרי המפלת יום שמונים ואחד שחל להיות בשבת תוכיח
שלא יצאה בשעה שהיא ראויה להביא בה קרבן וחיבת בקרבן
אמרו להם בית שמאי לא
אם אמרתם במפלת יום שמונים ואחד שחל להיות בשבת
שאף על פי שאינו ראוי לקרבן יחיד ראוי לקרבן צבור
תאמרו במפלת אור לשמונים ואחד
שאין הלילה ראוי לא לקרבן יחיד ולא לקרבן צבור
הדמים אינן מוכיחין
שהמפלת בתוך מלאת דמיה טמאין ופטורה מן הקרבן

(ז) האשה שיש עליה ספק חמש זיבות וספק חמש לדות
מביאה קרבן אחד ואוכלת בזבחים ואין השאר עליה חובה
חמש לדות ודאות חמש זיבות ודאות
מביאה קרבן אחד ואוכלת בזבחים והשאר עליה חובה
מעשה שעמדו קנים בירושלם בדינרי זהב
אמר רבן שמעון בן גמליאל
המעון הזה לא אלין הלילה עד שיהו בדינרין
נכנס לבית דין ולמד
האשה שיש עליה חמש לדות ודאות חמש זיבות ודאות
מביאה קרבן אחד ואוכלת בזבחים ואין השאר עליה חובה
ועמדו קנים בו ביום ברבעתים