a (ג) כיצד היו עושים
שלוחי בית דין יוצאים מערב יום טוב
ועושים אותו כריכות במחבר לקרקע
כדי שיהא נוח לקצור | a (ד) קצרוהו ונתנוהו בקפות
הביאוהו לעזרה
היו מהבהבין אותו באור
כדי לקים בו מצות קלי
דברי רבי מאיר
וחכמים אומרים
בקנים ובקליחות חובטים אותו
כדי שלא יתמעך | a (ה) משקרב העמר יוצאין
ומוצאין שוק ירושלם שהוא מלא קמח וקלי
שלא ברצון חכמים
דברי רבי מאיר
רבי יהודה אומר
ברצון חכמים היו עושים |
b וכל העירות הסמוכות לשם
מתכנסות לשם
כדי שיהא נקצר בעסק גדול | b נתנוהו לאבוב ואבוב היה מנקב
כדי שיהא האור שולט בכלו
שטחוהו בעזרה והרוח מנשבת בו
נתנוהו ברחים שלגרוסות
והוציאו ממנו עשרון
שהוא מנפה בשלש עשרה נפה
והשאר נפדה ונאכל לכל אדם
וחיב בחלה
ופטור מן המעשרות
רבי עקיבא מחיב בחלה ובמעשרות | b משקרב העמר התר החדש מיד
והרחוקים מתרים מחצות היום ולהלן |
c כיון שחשכה אומר להם בא השמש
אומרים הין
בא השמש אומרים הין
מגל זו אומרים הין
מגל זו אומרים הין
קפה זו אומרים הין
קפה זו אומרים הין
בשבת אומר להם שבת זו
אומרים הין
שבת זו אומרים הין
אקצר והם אומרים לו קצר
אקצר והם אומרים לו קצר
שלשה פעמים על כל דבר ודבר
והם אומרים לו הין הין הין
כל כך למה
מפני הביתוסים שהיו אומרים
אין קצירת העמר במוצאי יום טוב | c בא לו לעשרון ונתן שמנו ולבונתו
יצק ובלל
הניף והגיש וקמץ והקטיר
והשאר נאכל לכהנים | c משחרב בית המקדש
התקין רבן יוחנן בן זכאי
שיהא יום הנף כלו אסור
אמר רבי יהודה והלא מן התורה הוא אסור
שנאמר עד עצם היום הזה
מפני מה הרחוקים מתרים
מחצות היום ולהלן
מפני שהן יודעין
שאין בית דין מתעצלין בו |