מסכת מנחות פרק ד – המבנה הספרותי

1A1B

(א) התכלת אינה מעכבת את הלבן
והלבן אינו מעכב את התכלת
תפלה שליד אינה מעכבת שלראש
ושלראש אינה מעכבת שליד

a הסלת והשמן אינם מעכבין את היין
ולא היין מעכבן

b המתנות שעל המזבח החיצון
אינן מעכבות זו את זו

2A2B

a (ב) הפרים והאילים והכבשים
אינן מעכבין זה את זה
רבי שמעון אומר

a (ג) הפר והאילים והכבשים והשעיר אינן מעכבין את הלחם
ולא הלחם מעכבן

b אם היו להם פרים מרבים ולא היו להם נסכים
יביאו פר אחד ונסכיו
ולא יקרבו כלן בלא נסכין

b הלחם מעכב את הכבשים והכבשים אינן מעכבין את הלחם
דברי רבי עקיבא
אמר שמעון בן ננס
לא כי אלא הכבשים מעכבין את הלחם
והלחם אינו מעכב את הכבשים
שכן מצינו כשהיו ישראל במדבר ארבעים שנה
קרבו כבשים בלא לחם
אף כאן יקרבו כבשים בלא לחם
אמר רבי שמעון
הלכה כדברי בן ננס אבל אין הטעם כדבריו
שכל האמור בחומש הפקודים קרב במדבר
וכל האמור בתורת כהנים לא קרב במדבר
משבאו לארץ קרבו אלו ואלו
ומפני מה אני אומר יקרבו כבשים בלא לחם
שהכבשים מתירין את עצמן בלא לחם
לחם בלא כבשים אין לי מי יתירנו

3A3B

a (ד) התמידין אינן מעכבין את המוספים
ולא המוספים מעכבין את התמידים
ולא המוספים מעכבין זה את זה

a (ה) חבתי כהן גדול לא היו באות חציים
אלא מביא עשרון שלם וחוצהו
ומקריב מחצה בבקר ומחצה בין הערבים

b לא הקריבו כבש בבקר יקריבו בין הערבים
אמר רבי שמעון אימתי
בזמן שהיו אנוסין או שוגגין
אבל אם היו מזידין ולא הקריבו כבש בבקר
לא יקריבו בין הערבים

b וכהן שהקריב מחצה בשחרית ומת ומנו כהן אחר תחתיו
לא יביא חצי עשרון מביתו ולא חצי עשרונו שלראשון
אלא מביא עשרון שלם וחוצהו ומקריב מחצה ומחצה אבד
נמצאו שני חציים קרבין ושני חציים אובדין

c לא הקטירו קטרת בבקר יקטירו בין הערבים
אמר רבי שמעון
וכלה היתה קרבה בין הערבים
שאין מחנכין את מזבח הזהב אלא בקטרת הסמים
ולא מזבח העולה אלא בתמיד שלשחר
ולא את השלחן אלא בלחם הפנים בשבת
ולא את המנורה אלא בשבעה נרותיה בין הערבים

c לא מנו כהן אחר משלמי היתה קרבה
רבי שמעון אומר משלצבור
רבי יהודה אומר משליורשים
ושלמה היתה קרבה

📖 המשנה כדרכה — PDF

להורדת המשנה כדרכה (PDF)