מסכת מנחות פרק ט – המבנה הספרותי

(א) שתי מדות שליבש היו במקדש
עשרון וחצי עשרון
רבי מאיר אומר
עשרון עשרון וחצי עשרון
עשרון מה היה משמש
שבו היה מודד לכל המנחות
לא היה מודד לא בשלשלשה לפר
ולא בשלשנים לאיל
אלא מודדן עשרונות
חצי עשרון מה היה משמש
שבו היה מודד חבתי כהן גדול
מחצה בבקר ומחצה בין הערבים

(ב) שבע מדות שללח היו במקדש
הין וחצי ההין ושלישית ההין ורביעית ההין
לג וחצי לג ורביעית לג
רבי אלעזר בר צדוק אומר
שנתות היו בהין עד כאן לפר עד כאן לאיל עד כאן לכבש
רבי שמעון אומר
לא היה שם הין
וכי מה היה ההין משמש
אלא מדה יתרה שללג ומחצה היתה
שבה היה מודד למנחת כהן גדול
לג ומחצה בבקר ולג ומחצה בין הערבים
(ג) רביעית מה היתה משמשת
רביעית מים למצרע ורביעית שמן לנזיר
חצי לג מה היה משמש
חצי לג מים לסוטה וחצי לג שמן לתודה
ובלג היה מודד לכל המנחות
אפלו מנחה שלששים עשרון נותן לה ששים לג
רבי אליעזר בן יעקב אומר
אפלו מנחה שלששים עשרון אין לה אלא לגה
שנאמר למנחה ולג שמן
ששה לפר ארבעה לאיל שלשה לכבש
שלשה ומחצה למנורה מחצי לג לכל נר

(ד) מערבין
נסכי אילים בנסכי פרים
נסכי כבשים בנסכי כבשים
שליחיד בשלצבור
שליום בשלאמש

אבל אין מערבין
נסכי כבשים בנסכי פרים ואילים
ואם בללן אלו בפני עצמן ואלו בפני עצמן
ונתערבו כשרין
אם עד שלא בלל פסול

הכבש הבא עם העמר
אף על פי שמנחתו כפולה
לא היו נסכיו כפולין

(ה) כל המדות שהיו במקדש
היו נגדשות
חוץ משלכהן גדול שהיה גודשה לתוכה

מדות הלח ברוציהן קדש ומדות היבש ברוציהן חל
רבי עקיבא אומר
מדות הלח קדש לפיכך ברוציהן קדש
ומדות היבש חל לפיכך ברוציהן חל
רבי יוסי אומר
לא משום זה אלא שהלח נעכר והיבש אינו נעכר

(ו) כל קרבנות הצבור והיחיד
טעונין נסכים
חוץ מן הבכור והמעשר והפסח
והחטאת והאשם
אלא שחטאתו שלמצרע ואשמו
טעונים נסכים

(ז) כל קרבנות הצבור
אין בהם סמיכה
חוץ מן הפר הבא על כל המצות
ושעיר המשתלח
רבי שמעון אומר אף שעירי עבודה זרה

כל קרבנות היחיד
טעונים סמיכה
חוץ מן הבכור והמעשר והפסח
והיורש סומך ומביא נסכים וממיר

(ח) הכל סומכין
חוץ מחרש שוטה וקטן סומא ונכרי והעבד והשליח והאשה
וסמיכה שירי מצוה
על הראש בשתי ידים
ובמקום שסומכין שוחטין
ותכף לסמיכה שחיטה

(ט) חמר בסמיכה מבתנופה ובתנופה מבסמיכה
שאחד מניף לכל החברים ואין אחד סומך לכל החברים
וחמר בתנופה
שהתנופה נוהגת בקרבנות היחיד ובקרבנות הצבור
בחיים ובשחוטין
בדבר שיש בו רוח חיים ובדבר שאין בו רוח חיים
מה שאין כן בסמיכה