מסכת תמורה פרק ה – המבנה הספרותי

(א) כיצד מערימים על הבכור
מבכרת שהיתה מעברת אומר
מה שבמעיה שלזו אם זכר עולה
ילדה זכר יקרב עולה
ואם נקבה זבחי שלמים
ילדה נקבה תקרב שלמים
אם זכר עולה אם נקבה זבחי שלמים
ילדה זכר ונקבה
הזכר יקרב עולה והנקבה תקרב שלמים
(ב) ילדה שני זכרים
אחד מהן יקרב עולה
והשני ימכר לחיבי עולה ודמיו חלין
ילדה שתי נקבות
אחת מהן תקרב שלמים
והשניה תמכר לחיבי שלמים ודמיה חלין
ילדה טמטום ואנדרוגינוס
רבן שמעון בן גמליאל אומר
אין קדשה חלה עליהן

(ג) האומר ולדה שלזו עולה והיא שלמים
דבריו קימים
היא שלמים וולדה עולה
הרי זו ולד שלמים
דברי רבי מאיר
אמר רבי יוסי
אם לכן נתכון מתחלה
הואיל ואי אפשר לקרות שני שמות כאחת
דבריו קימים
ואם משאמר הרי זו שלמים נמלך
ואמר ולדה עולה
הרי זו ולד שלמים

(ד) הרי זו תמורת עולה ותמורת שלמים
הרי זו תמורת עולה
דברי רבי מאיר
אמר רבי יוסי
אם לכן נתכון מתחלה
הואיל ואי אפשר לקרות שני שמות כאחת
דבריו קימין
ואם משאמר תמורת עולה נמלך
ואמר תמורת שלמים
הרי זו תמורת עולה

(ה) הרי זו תחת זו תמורת זו חלופת זו
הרי זו תמורה
זו מחללת על זו אינה תמורה
ואם היה הקדש בעל מום
יוצא לחלין וצריך לעשות דמים

(ו) הרי זו תחת חטאת
ותחת עולה
לא אמר כלום
תחת חטאת זו ותחת עולה זו
תחת חטאת ותחת עולה שיש לי בתוך הבית
היה לו דבריו קימין

אם אמר על בהמה טמאה ועל בעלת מום
הרי אלו עולה
לא אמר כלום
הרי אלו לעולה
ימכרו ויביא בדמיהם עולה