מסכת שקלים פרק ב – המבנה הספרותי

1AB

(א) מצרפין שקלים לדרכונות
מפני משוי הדרך

כשם שהיו שופרות במקדש
כך היו שופרות במדינה

2A2B2C

בני העיר ששלחו את שקליהן
ונגנבו או שאבדו
אם נתרמה התרומה
נשבעין לגזברים
ואם לאו נשבעין לבני העיר
ובני העיר שוקלין תחתיהן
נמצאו או שהחזירום הגנבים
אלו ואלו שקלים
ואין עולין להן לשנה הבאה

(ב) הנותן שקלו לחברו
לשקול על ידו
ושקלו על ידי עצמו
אם נתרמה התרומה
מעל

השוקל שקלו ממעות הקדש
אם נתרמה התרומה
וקרבה הבהמה
מעל
מדמי מעשר שני מדמי שביעית
יאכל כנגדן

3A3B

a (ג) המכנס מעות ואמר הרי אלו לשקלי
בית שמאי אומרים מותרן נדבה
ובית הלל אומרים מותרן חלין
שאביא מהן לשקלי שוין שמותרן חלין
אלו לחטאת שוין שהמותר נדבה
שאביא מהן לחטאת שוין שהמותר חלין

a (ה) מותר שקלים חלין
מותר עשירית האפה
מותר קני זבין קני זבות וקני יולדות וחטאות ואשמות
מותריהן נדבה
זה הכלל
כל שהוא בא לשם חטאת ולשם אשמה מותרן נדבה

b (ד) אמר רבי שמעון
מה בין שקלים לחטאת
שקלים יש להם קצבה וחטאת אין לה קצבה
רבי יהודה אומר
אף לשקלים אין להם קצבה
שכשעלו ישראל מן הגולה היו שוקלים דרכונות
חזרו לשקול סלעים
חזרו לשקול טבעין ובקשו לשקול דינרים
אמר רבי שמעון
אף על פי כן יד כלן שוה
אבל חטאת זה מביא בסלע וזה מביא בשתים וזה מביא בשלש

b מותר עולה לעולה מותר מנחה למנחה
מותר שלמים לשלמים מותר פסח לשלמים
מותר נזירים לנזירים מותר נזיר לנדבה
מותר עניים לעניים מותר עני לאותו עני
מותר שבוים לשבוים מותר שבוי לאותו שבוי
מותר המתים למתים מותר המת ליורשיו
רבי מאיר אומר
מותר המת יהא מנח עד שיבא אליהו
רבי נתן אומר
מותר המת בונין לו נפש על קברו

📖 המשנה כדרכה — PDF

להורדת המשנה כדרכה (PDF)