מסכת חגיגה פרק ב – המבנה הספרותי

(א) אין דורשין
בעריות בשלשה
ולא במעשה בראשית בשנים
ולא במרכבה ביחיד
אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו

כל המסתכל בארבעה דברים
ראוי לו כאלו לא בא לעולם
מה למעלה מה למטה
מה לפנים ומה לאחור

וכל שלא חס על כבוד קונו
ראוי לו שלא בא לעולם

(ב) יוסי בן יועזר אומר שלא לסמוך
יוסי בן יוחנן אומר לסמוך
יהושע בן פרחיה אומר שלא לסמוך
נתאי הארבלי אומר לסמוך
יהודה בן טבאי אומר שלא לסמוך
שמעון בן שטח אומר לסמוך
שמעיה אומר לסמוך
אבטליון אומר שלא לסמוך
הלל ומנחם לא נחלקו
יצא מנחם נכנס שמאי
שמאי אומר שלא לסמוך
הלל אומר לסמוך
הראשונים היו נשיאים
והשניים להם אבות בית דין

(ג) בית שמאי אומרים
מביאין שלמים ואין סומכין עליהם
אבל לא עולות
ובית הלל אומרים
מביאין שלמים ועולות
וסומכין עליהם

(ד) עצרת שחלה להיות בערב שבת
בית שמאי אומרים
יום טבוח אחר השבת
ובית הלל אומרים
אין יום טבוח אחר השבת
ומודים שאם חלה להיות בשבת
שיום טבוח אחר השבת
ואין כהן גדול מתלבש בכליו ומתרין בהספד ובתענית שלא לקים דברי האומרין עצרת אחר השבת

a (ה) נוטלין לידים לחלין

a (ו) הטובל לחלין והחזק לחלין
אסור למעשר

a (ז) בגדי עם הארץ מדרס לפרושין

b ולמעשר

b טבל למעשר והחזק למעשר
אסור לתרומה

b בגדי פרושין מדרס לאוכלי תרומה

c ולתרומה

c טבל לתרומה והחזק לתרומה
אסור לקדש

c בגדי אוכלי תרומה מדרס לקדש

d ולקדש מטבילין

d טבל לקדש והחזק לקדש
אסור לחטאת

d בגדי קדש מדרס לחטאת

e ולחטאת אם נטמאו ידיו
נטמא גופו

e טבל לחמור מתר לקל
טבל ולא החזק כאלו לא טבל

e יוסף בן יועזר היה חסיד שבכהנה
והיתה מטפחתו מדרס לקדש
יוחנן בן גדגדא
היה אוכל על טהרת הקדש כל ימיו
והיתה מטפחתו מדרס לחטאת