מסכת ערובין פרק א – המבנה הספרותי

(א) מבוי שהוא גבוה למעלה מעשרים אמה ימעט
רבי יהודה אומר
אינו צריך
והרחב מעשר אמות ימעט
ואם יש לו צורת הפתח
אף על פי שהוא רחב מעשר אמות
אין צריך למעט

(ב) הכשר המבוי
בית שמאי אומרים לחי וקורה
ובית הלל אומרים לחי או קורה
רבי אליעזר אומר לחיין
משום רבי ישמעאל אמר תלמיד אחד לפני רבי עקיבא
לא נחלקו בית שמאי ובית הלל
על מבוי שהוא פחות מארבע אמות שהוא או בלחי או בקורה
על מה נחלקו
על רחב מארבע אמות ועד עשר
שבית שמאי אומרים לחי וקורה
ובית הלל אומרים או לחי או קורה
אמר רבי עקיבא על זה ועל זה נחלקו

a (ג) הקורה שאמרו
רחבה כדי לקבל אריח
והאריח חצי לבנה שלשלשה טפחים
דיה לקורה שתהא רחבה טפח
כדי לקבל אריח לארכו
(ד) רחבה כדי לקבל אריח
ובריאה כדי לקבל אריח
רבי יהודה אומר
רחבה אף על פי שאינה בריאה

כל שיש בהקפו שלשה טפחים
יש בו רחב טפח

a (ו) לחיין שאמרו
גבהן עשרה טפחים ורחבן ועבין כל שהוא
רבי יוסי אומר רחבן שלשה טפחים

b (ה) היתה שלקש או שלקנים
רואין אותה כאלו היא שלמתכת
עקמה רואין אותה כאלו היא פשוטה
עגלה רואין אותה כאלו היא מרבעת

b (ז) בכל עושין לחיין
אפלו בדבר שיש בו רוח חיים
ורבי יוסי אוסר
ומטמא משום גולל
ורבי מאיר מטהר
וכותבין עליו גטי נשים
ורבי יוסי הגלילי פוסל

(ח) שירא שחנתה בבקעה והקיפוה בכלי בהמה
מטלטלין בתוכה ובלבד שיהא גדר גבוה עשרה טפחים
ולא יהיו פרצות יתרות על הבנין

כל פרצה שהיא כעשר אמות מתרת מפני שהיא כפתח
יתר מכאן אסור

(ט) מקיפין שלשה חבלים
זה למעלה מזה וזה למעלה מזה
ובלבד שלא יהא בין חבל לחברו
שלשה טפחים

שעור חבלים ועבין יתר על טפח
כדי שיהא הכל עשרה טפחים

(י) מקיפין בקנים
ובלבד שלא יהא בין קנה לחברו
שלשה טפחים
בשירא דברו דברי רבי יהודה
וחכמים אומרים
לא דברו בשירא אלא בהווה

כל מחצה שאינה שלשתי ושלערב אינה מחצה
דברי רבי יוסי בר יהודה
וחכמים אומרים אחד משני דברים

ארבעה דברים פטרו במחנה
מביאין עצים מכל מקום
ופטורים מרחיצת ידים
ומדמאי ומלערב