מסכת מגילה פרק ד – המבנה הספרותי

(א) הקורא את המגלה
עומד ויושב

קראה אחד קראוה שנים
יצאו

מקום שנהגו לברך יברך
ושלא לברך לא יברך

בשני ובחמישי ובשבת במנחה
קורין שלשה
אין פוחתין ואין מוסיפין עליהן
ואין מפטירין בנביא הפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה

(ב) בראשי חדשים ובחלו שלמועד
קורין ארבעה
אין פוחתין מהן ואין מוסיפין עליהן
ואין מפטירין בנביא הפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה
זה הכלל
כל שיש בו מוסף ואינו יום טוב
קורין ארבעה

ביום טוב חמשה
ביום הכפורים ששה
בשבת שבעה
אין פוחתין מהן אבל מוסיפין עליהן
ומפטירין בנביא הפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה

(ג) אין פורסין את שמע
ואין עוברין לפני התבה
ואין נושאין את כפיהם
ואין קורין בתורה
ואין מפטירין בנביא
ואין עושין מעמד ומושב
ואין אומרים ברכת אבלים ותנחומי אבלים
וברכת חתנים
ואין מזמנין בשם פחות מעשרה
ובקרקעות תשעה וכהן
ואדם כיוצא בהן

(ד) הקורא בתורה
לא יפחת משלשה פסוקים
לא יקרא למתרגמן יותר מפסוק אחד
ובנביא שלשה
היו שלשתן שלש פרשיות
קורין אחד אחד

מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה
ועד כמה הוא מדלג
עד כדי שלא יפסק המתרגמן

a המפטיר בנביא הוא פורס את שמע
והוא עובר לפני התבה
והוא נושא את כפיו
ואם היה קטן
אביו או רבו עוברין על ידו

a (ח) האומר
איני עובר לפני התבה בצבועין
אף בלבנים לא יעבר
בסנדל איני עובר
אף יחף לא יעבר

a (י) מעשה ראובן
נקרא ולא מתרגם

b (ו) קטן קורא בתורה ומתרגם
אבל אינו פורס את שמע
ואינו עובר לפני התבה
ואינו נושא את כפיו

b העושה תפלתו עגלה
סכנה ואין בה מצוה
נתנה על מצחו או על פס ידו
הרי זו דרך המינות
צפן זהב ונתנה על בית אנקלי שלו
הרי זו דרך החיצונים

b מעשה תמר
נקרא ומתרגם

c פוחח פורס את שמע ומתרגם
אבל אינו קורא בתורה
ואינו עובר לפני התבה
ואינו נושא את כפיו

c (ט) האומר יברכוך טובים
הרי זו דרך המינות
על קן צפור יגיעו רחמיך
ועל טוב יזכר שמך
מודים מודים
משתקין אותו

c מעשה עגל
הראשון נקרא ומתרגם
והשני נקרא ולא מתרגם

d סומא פורס את שמע ומתרגם
רבי יהודה אומר
כל שלא ראה מאורות מימיו
אינו פורס את שמע

d המכנה בעריות משתקין אותו

d ברכת כהנים מעשה דוד ואמנון
לא נקראין ולא מתרגמין

e (ז) כהן שיש בידיו מומין
לא ישא את כפיו
רבי יהודה אומר
אף מי שהיו ידיו צבועות אסטיס ופואה
לא ישא את כפיו
מפני שהעם מסתכלין בו

e האומר ומזרעך לא תתן להעביר למלך
ומזרעך לא תתן לאערבא בארמיותא
משתקין אותו בנזיפה

e אין מפטירין במרכבה
ורבי יהודה מתיר
רבי אליעזר אומר
אין מפטירין בהודע את ירושלם