מסכת פסחים פרק ג – המבנה הספרותי

(א) אלו עוברין בפסח
כתח הבבלי ושכר המדי וחמץ האדומי וזיתום המצרי
וזומן שלצבעים
ועמילן שלטבחים
וקולן שלסופרים
רבי אליעזר אומר אף תכשיטי נשים
זה הכלל
כל שהוא ממין דגן הרי זה עובר בפסח
הרי אלו באזהרה ואין בהן משום כרת

(ב) בצק שבסדקי ערבה
אם יש כזית במקום אחד חיב לבער
ואם לא בטל במעוטו
וכן לענין הטמאה
אם מקפיד עליו חוצץ
ואם רוצה בקיומו הרי הוא כערבה

בצק החרש אם יש כיוצא בו שהחמיץ הרי זה אסור

(ג) כיצד מפרישין חלה בטמאה ביום טוב
רבי אליעזר אומר
לא תקרא לה שם עד שתאפה
רבי יהודה בן בתירא אומר
תטיל בצונין
אמר רבי יהושע
לא זה הוא חמץ שמזהרים עליו בבל יראה ובבל ימצא
אלא מפרשתה ומנחתה עד הערב ואם החמיצה החמיצה

(ד) רבן גמליאל אומר
שלש נשים לשות כאחת ואופות בתנור אחד זו אחר זו
וחכמים אומרים
שלש נשים עוסקות בבצק אחת לשה ואחת עורכת ואחת אופה
רבי עקיבא אומר
לא כל הנשים ולא כל העצים ולא כל התנורים שוין
זה הכלל
תפח תלטש בצונין

(ה) שאור ישרף והאוכלו פטור סדוק ישרף והאוכלו חיב כרת
איזהו שאור כקרני חגבים סדוק שנתערבו סדקיו זה בזה
דברי רבי יהודה
וחכמים אומרים זה וזה האוכלו חיב כרת
ואיזהו שאור כל שהכסיפו פניו כאדם שעמדו שערותיו

(ו) ארבעה עשר שחל להיות בשבת
מבערים את הכל מלפני השבת
דברי רבי מאיר
וחכמים אומרים
בזמנן
רבי אלעזר בן צדוק אומר
תרומה מלפני השבת וחלין בזמנן

(ז) ההולך לשחוט את פסחו ולמול את בנו
ולאכול סעודת ארוסין בבית חמיו
ונזכר שיש לו חמץ בתוך ביתו
אם יכול לחזור ולבער ולחזור למצותו יחזר ויבער
ואם לאו מבטלו בלבו
להציל מן הגיס ומן הנהר ומן הלסטים ומן הדלקה ומן המפלת
יבטל בלבו
ולשבות שביתת הרשות יחזר מיד
(ח) וכן מי שיצא מירושלם ונזכר שיש בידו בשר קדש
אם עבר צופים שורפו במקומו
ואם לאו חוזר ושורפו לפני הבירה מעצי המערכה
ועד כמה הן חוזרין
רבי מאיר אומר זה וזה בכביצה
רבי יהודה אומר זה וזה בכזית
וחכמים אומרים בשר קדש בכזית וחמץ בכביצה