מסכת פסחים פרק ז – המבנה הספרותי

1A1B1C

a (א) כיצד צולין את הפסח
מביאין שפוד שלרמון
תוחבו מתוך פיו עד בית נקובתו
ונותן את כרעיו ואת בני מעיו לתוכו
דברי רבי יוסי הגלילי
רבי עקיבא אומר
כמין בשול הוא זה אלא תולן חוצה לו

a נגע בחרסו שלתנור
יקלף את מקומו

a (ג) סכו בשמן תרומה
אם חבורת כהנים יאכלו
אם ישראל אם חי הוא ידיחנו
ואם צלי הוא יקלף את החיצון

b (ב) אין צולין את הפסח
לא על השפוד ולא על האסכלא
אמר רבי צדוק
מעשה ברבן גמליאל שאמר לטבי עבדו
צא וצלה לנו את הפסח על האסכלא

b נטף מרטבו על החרס וחזר עליו
יטל את מקומו

b סכו בשמן שלמעשר שני
לא יעשנו דמים על בני חבורה
שאין פודין מעשר שני בירושלם

c נטף מרטבו על הסלת
יקמץ את מקומו

2A2B

(ד) חמשה דברים באין בטמאה ואינן נאכלין בטמאה
העמר ושתי הלחם ולחם הפנים
וזבחי שלמי צבור ושעירי ראשי חדשים

הפסח שבא בטמאה נאכל בטמאה
שלא בא מתחלתו אלא לאכילה

3A3B

a (ה) נטמא הבשר והחלב קים אינו זורק את הדם
נטמא החלב והבשר קים זורק את הדם
ובמקדשין אינו כן
אלא אף על פי שנטמא הבשר והחלב קים
זורק את הדם

a (ז) הפסח שנזרק דמו ואחר כך נודע שהוא טמא הציץ מרצה
נטמא הגוף אין הציץ מרצה
מפני שאמרו הנזיר ועושה פסח הציץ מרצה על טמאת הדם
ואין הציץ מרצה על טמאת הגוף
נטמא טמאת התהום הציץ מרצה

b (ו) נטמא הקהל או רבו
או שהיו הכהנים טמאים והקהל טהורים
יעשה בטמאה
נטמא מעוט הקהל
הטהורין עושין את הראשון והטמאין עושין את השני

b (ח) נטמא שלם או רבו
שורפין אותו לפני הבירה מעצי המערכה
נטמא מעוטו והנותר
שורפין אותו בחצרותיהן או על גגותיהן מעצי עצמן
הציקנין שורפין אותו לפני הבירה בשביל להנות מעצי המערכה

4A4B

(ט) הפסח שיצא או שנטמא ישרף מיד
נטמאו הבעלים או שמתו תעבר צורתו וישרף בששה עשר
רבי יוחנן בן ברוקה אומר
אף זה ישרף מיד לפי שאין לו אוכלין

(י) העצמות והגידין והנותר ישרפו בששה עשר
חל ששה עשר להיות בשבת ישרפו בשבעה עשר
לפי שאינן דוחין לא את השבת ולא את יום טוב

5A5B5C

a (יא) כל הנאכל בשור הגדול
יאכל בגדי הרך
וראשי כנפים והסחוסים

a מן האגף ולפנים כלפנים

a (יג) שתי חבורות
שהיו אוכלות בבית אחד
אלו הופכין את פניהם הילך ואוכלין
ואלו הופכין את פניהם הילך ואוכלין
והמחם באמצע

b השובר את העצם בפסח הטהור
הרי זה לוקה ארבעים
אבל המותיר בטהור והשובר בטמא
אינו לוקה את הארבעים

b מן האגף ולחוץ כלחוץ

b וכשהשמש עומד למזוג
קופץ את פיו ומחזיר את פניו
עד שמגיע אצל חבורתו ואוכל

c (יב) אבר שיצא מקצתו
חותך עד שמגיע לעצם
וקולף עד שמגיע לפרק וחותך
ובמקדשין קוצץ בקופיץ
שאין בו משום שבירת העצם

c החלונות ועבי החומה כלפנים

c והכלה הופכת את פניה ואוכלת

📖 המשנה כדרכה — PDF

להורדת המשנה כדרכה (PDF)