מסכת ראש השנה פרק ד – המבנה הספרותי

a (א) יום טוב שלראש השנה
שחל להיות בשבת
במקדש היו תוקעים אבל לא במדינה
משחרב בית המקדש
התקין רבן יוחנן בן זכאי
שיהו תוקעין בכל מקום שיש בו בית דין
אמר רבי אלעזר
לא התקין רבן יוחנן בן זכאי
אלא ביבנה בלבד
אמרו לו
אחד יבנה ואחד כל מקום שיש בו בית דין

a (ג) בראשונה
היה הלולב נטל במקדש שבעה
ובמדינה יום אחד
משחרב בית המקדש
התקין רבן יוחנן בן זכאי
שיהא הלולב נטל במדינה שבעה
זכר למקדש

a (ד) בראשונה
היו מקבלין עדות החדש כל היום
פעם אחת נשתהו העדים מלבוא
ונתקלקלו הלוים בשיר
התקינו שלא יהו מקבלין אלא עד המנחה
ואם באו עדים מן המנחה ולמעלה
נוהגין אותו היום קדש ולמחר קדש
משחרב בית המקדש
התקין רבן יוחנן בן זכאי
שיהו מקבלין עדות החדש כל היום

b (ב) ועוד זאת
היתה ירושלם יתרה על יבנה
שכל עיר שהיא רואה ושומעת
וקרובה ויכולה לבא תוקעין
וביבנה לא היו תוקעין
אלא בבית דין בלבד

b ושיהא יום הנף כלו אסור

b אמר רבי יהושע בן קרחה
ועוד זאת התקין רבן יוחנן בן זכאי
שאפלו ראש בית דין בכל מקום
שלא יהוא העדים הולכין אלא למקום הועד

(ה) סדר ברכות
אומר אבות וגבורות וקדשת השם
וכולל מלכיות עמהן ואינו תוקע
קדשת היום ותוקע זכרונות ותוקע
שופרות ותוקע
ואומר עבודה והודאה וברכת כהנים
דברי רבי יוחנן בן נורי
אמר לו רבי עקיבא
אם אינו תוקע למלכיות למה הוא מזכיר
אלא אומר אבות וגבורות וקדשת השם
וכולל מלכיות עם קדשת היום ותוקע
זכרונות ותוקע שופרות ותוקע
ואומר עבודה והודאה וברכת כהנים

(ו) אין פוחתין מעשר מלכיות
מעשרה זכרונות
מעשרה שופרות
רבי יוחנן בן נורי אומר
אם אמר שלש שלש מכלן יצא

אין מזכירין
זכרון מלכות ושופר שלפרענות
מתחיל בתורה ומשלים בנביא
רבי יוסי אומר
אם השלים בתורה יצא

(ז) העובר לפני התבה
ביום טוב שלראש השנה
השני מתקיע
ובשעת ההלל
הראשון מקרא את ההלל

(ח) שופר שלראש השנה
אין מעבירין עליו את התחום
ואין מפקחין עליו את הגל
לא עולין באילן ולא רוכבין על גבי בהמה
ולא שטין על פני המים ואין חותכין אותו
בין בדבר שהוא משום שבות
ובין בדבר שהוא משום לא תעשה
אבל אם רצה לתן לתוכו מים או יין יתן

אין מעכבין את התינוקות מלתקוע
אבל מתעסקין עמהן עד שילמדו
והמתעסק לא יצא
והשומע מן המתעסק לא יצא

(ט) סדר תקיעות שלש שלשלש שלש
שעור תקיעה כשלש תרועות
שעור תרועה כשלש יבבות
תקע בראשונה ומשך בשניה כשתים
אין בידו אלא אחת

מי שברך ואחר כך נתמנה לו שופר
תוקע ומריע ותוקע
שלש פעמים

כשם ששליח צבור חיב
כך כל יחיד ויחיד חיב
רבן גמליאל אומר
שליח צבור מוציא את הרבים ידי חובתן