מסכת שבת פרק יט – המבנה הספרותי

(א) רבי אליעזר אומר
אם לא הביא כלי מערב שבת
מביאו בשבת מגלה
ובסכנה מכסהו על פי עדים
ועוד אמר רבי אליעזר
כורתין עצים לעשות פחמין
ולעשות כלי ברזל
כלל אמר רבי עקיבא
כל מלאכה שאפשר לעשותה מערב שבת
אינה דוחה את השבת
ושאי אפשר לעשותה מערב שבת
דוחה את השבת

(ב) עושין כל צרכי מילה בשבת
מוהלין
ופורעין
ומוצצין
ונותנין עליה אספלנית וכמון
אם לא שחק מערב שבת
לועס בשניו ונותן
אם לא טרף יין ושמן מערב שבת
ינתן זה בעצמו וזה בעצמו
ואין עושין לה חלוק לכתחלה
אבל כורך עליה סמרטוט
אם לא התקין מערב שבת
כורך על אצבעו ומביא
ואפלו מחצר אחרת

(ג) מרחיצין את הקטן
בין לפני המילה ובין לאחר המילה
ומזלפין עליו ביד אבל לא בכלי
רבי אלעזר בן עזריה אומר
מרחיצין את הקטן ביום השלישי
שחל להיות בשבת
שנאמר ויהי ביום השלישי בהיותם כאבים

ספק
ואנדרוגינוס
אין מחללין עליו את השבת
ורבי יהודה מתיר באנדרוגינוס

(ד) מי שהיו לו שני תינוקות
אחד למול אחר השבת ואחד למול בשבת
ושכח ומל את שלאחר השבת בשבת חיב
אחד למול בערב שבת ואחד למול בשבת
ושכח ומל את שלערב שבת בשבת
רבי אליעזר מחיב חטאת
ורבי יהושע פוטר

(ה) קטן נמול לשמונה
לתשעה
ולעשרה
ולאחד עשר
ולשנים עשר
לא פחות ולא יותר
הא כיצד
כדרכו לשמונה
נולד לבין השמשות נמול לתשעה
בין השמשות שלערב שבת נמול לעשרה
יום טוב לאחר השבת נמול לאחד עשר
שני ימים טובים שלראש השנה
נמול לשנים עשר

קטן החולה
אין מוהלין אותו עד שיבריא

(ו) אלו הן ציצין המעכבין את המילה
בשר החופה את רב העטרה
ואינו אוכל בתרומה
ואם היה בעל בשר
מתקנו מפני מראית העין

מל ולא פרע את המילה
כאלו לא מל