מסכת שבת פרק כג – המבנה הספרותי

a (א) שואל אדם מחברו כדי יין וכדי שמן
ובלבד שלא יאמר לו הלוני

a (ב) מונה אדם אורחיו ואת פרפרותיו מפיו
אבל לא מן הכתב

b וכן האשה מחברתה ככרות
ואם אינו מאמינו מניח טליתו אצלו
ועושה עמו חשבון לאחר השבת

b ומפיס עם בניו ועם בני ביתו על השלחן
ובלבד שלא יתכון לעשות מנה גדולה כנגד קטנה
משום קביא

c וכן ערב פסח בירושלים שחל להיות בשבת
מניח טליתו אצלו ונוטל את פסחו
ועושה עמו חשבון לאחר יום טוב

c ומטילין חלשים על הקדשים ביום טוב
אבל לא על המנות

(ג) לא ישכר אדם פועלים בשבת
ולא יאמר אדם לחברו לשכור לו פועלים

אין מחשיכין על התחום לשכור פועלים
ולהביא פרות
אבל מחשיך הוא לשמור
ומביא פרות בידו
כלל אמר אבא שאול
כל שאני רשאי באמירתו
רשאי אני להחשיך עליו

(ד) מחשיכין על התחום
לפקח על עסקי כלה
ועל עסקי המת
להביא לו ארון ותכריכין

גוי שהביא חלילין בשבת
לא יספד בהן ישראל
אלא אם כן באו ממקום קרוב
עשו לו ארון וחפרו לו קבר
יקבר בו ישראל
ואם בשביל ישראל
לא יקבר בו עולמית

(ה) עושין כל צרכי המת
סכין ומדיחין אותו
ובלבד שלא יזיזו בו אבר
שומטין את הכר מתחתיו
ומטילין אותו על החול בשביל שימתין
קושרים את הלחי
לא שיעלה אלא שלא יוסיף
וכן קורה שנשברה
סומכין אותה בספסל או בארוכות המטה
לא שתעלה אלא שלא תוסיף
איו מעמצין את המת בשבת
ולא בחל עם יציאת נפש
והמעמץ עם יציאת נפש
הרי זה שופך דמים