מסכת שבת פרק ג – המבנה הספרותי

(א) כירה שהסיקוה בקש ובגבבא
נותנים עליה תבשיל
בגפת ובעצים
לא יתן עד שיגרף או עד שיתן את האפר
בית שמאי אומרים
חמין אבל לא תבשיל
ובית הלל אומרים
חמין ותבשיל
בית שמאי אומרים
נוטלין אבל לא מחזירין
ובית הלל אומרים
אף מחזירין

(ב)תנור שהסיקוהו בקש וגבבא
לא יתן בין מתוכו בין מעל גביו

כפח שהסיקוהו בקש ובגבבא
הרי זה ככירים
בגפת ובעצים
הרי הוא כתנור

a (ג) אין נותנין ביצה בצד המחם
בשביל שתתגלגל
ולא יפקיענה בסודרין
ורבי יוסי מתיר
ולא יטמיננה בחול ובאבק דרכים
בשביל שתצלה

a מליאר הגרוף
שותין הימנו בשבת

a (ה) המחם שפנהו
לא יתן לתוכו צונין בשביל שיחמו
אבל נותן הוא לתוכו או לתוך הכוס
כדי להפשירן

b (ד) מעשה שעשו אנשי טבריא
והביאו סילון שלצונין לתוך אמה שלחמין
אמרו להן חכמים
אם בשבת כחמין שהוחמו בשבת
אסורין ברחיצה ובשתיה
ביום טוב כחמין שהוחמו ביום טוב
אסורין ברחיצה ומתרין בשתיה

b אנטיכי אף על פי שגרופה
אין שותין ממנה

b האלפס והקדרה שהעבירן מרתחין
לא יתן לתוכן תבלין
אבל נותן הוא לתוך הקערה
או לתוך התמחוי
רבי יהודה אומר לכל הוא נותן
חוץ מדבר שיש בו חמץ וציר

(ו) אין נותנין כלי תחת הנר
לקבל בו את השמן
ואם נותנו מבעוד יום מתר
ואין נאותין ממנו
לפי שאינו מן המוכן

מטלטלין נר חדש אבל לא ישן
רבי שמעון אומר כל הנרות מטלטלין
חוץ מן הנר הדולק בשבת

נותנין כלי תחת הנר
לקבל ניצוצות
ולא יתן לתוכו מים
מפני שהוא מכבה