מסכת שבת פרק ד – המבנה הספרותי

(א) במה טומנין
ובמה אין טומנין
אין טומנין
לא בגפת
ולא בזבל
לא במלח
ולא בסיד
ולא בחול
בין לחים בין יבשים

לא בתבן
ולא בזגים
ולא במוכים
ולא בעשבים
בזמן שהן לחים
אבל טומנין בהן כשהן יבשין

טומנין
בכסות
ובפרות
בכנפי יונה
ובנסרת שלחרשים
ובנערת שלפשתן דקה
רבי יהודה אוסר בדקה ומתיר בגסה

(ב) טומנין בשלחין ומטלטלין אותן
בגזי צמר ואין מטלטלין אותן
כיצד הוא עושה
נוטל את הכסוי והן נופלות
רבי אלעזר בן עזריה אומר
קפה מטה על צדה ונוטל
שמא יטל ואינו יכול להחזיר
וחכמים אומרים
נוטל ומחזיר

לא כסהו מבעוד יום
לא יכסנו משתחשך
כסהו ונתגלה מתר לכסותו

ממלא את הקיתון
ונותן לתחת הכר או תחת הכסת