מסכת שבת פרק ח – המבנה הספרותי

(א) המוציא יין כדי מזיגת הכוס
חלב כדי גמיעה

דבש כדי לתן על הכתית
שמן כדי לסוך אבר קטן
מים כדי לשוף בהם את הקלור

ושאר כל המשקין ברביעית
וכל השופכין ברביעית
רבי שמעון אומר כלן ברביעית
ולא אמרו כל השעורין הללו
אלא למצניעיהן

(ב) המוציא חבל
כדי לעשות אזן לקפה
גמי כדי לעשות תלאי לנפה ולכברה
רבי יהודה אומר
כדי לטול ממנו מדת מנעל לקטן

ניר כדי לכתוב עליו קשר מוכסין
והמוציא קשר מוכסין חיב
ניר מחוק
כדי לכרוך על פי צלוחית קטנה שלפליטון

(ג) עור כדי לעשות קמיע
קלף כדי לכתוב עליו פרשה קטנה שבתפלין
שהיא שמע ישראל

דיו כדי לכתוב שתי אותיות
כחול כדי לכחול עין אחת

(ד) דבק כדי לתן בראש השבשבת

זפת וגפרית כדי לעשות נקב
שעוה כדי לתן על פי נקב קטן

חרסית כדי לעשות פי כור שלצורפי זהב
רבי יהודה אומר כדי לעשות פטפוט
סבין כדי לתן על פי כור שלצורפי זהב

סיד כדי לסוד קטנה שבבנות
רבי יהודה אומר כדי לעשות כלכול
רבי נחמיה אומר כדי לעשות אנדיפי
אדמה כחותם המרצופים דברי רבי עקיבא
וחכמים אומרים כחותם האגרות

זבל וחול הדק
כדי לזבל קלח שלכרוב
דברי רבי עקיבא
וחכמים אומרים
כדי לזבל כרישא
חול הגס
כדי לתן על מלא כף סיד

קנה כדי לעשות קלמוס
ואם היה עבה או מרסס
כדי לבשל בו ביצה קלה שבביצים
טרופה ונתונה באלפס
(ו) עצם כדי לעשות תרוד
רבי יהודה אומר כדי לעשות ממנו חף

זכוכית כדי לגרור בו ראש הכרכר

צרור או אבן כדי לזרוק בעוף
רבי אליעזר בר יעקב אומר
כדי לזרוק בבהמה
(ז) חרס כדי לתן בין פצים לחברו
דברי רבי יהודה
רבי מאיר אומר כדי לחתות בו את האור
רבי יוסי אומר כדי לקבל בו רביעית
אמר רבי מאיר
אף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר
ולא ימצא במכתתו חרש לחתות אש מיקוד
אמר לו רבי יוסי
משם ראיה ולחשוף מים מגבא