(א) החליל חמשה וששה זהו החליל שלבית השואבה
שאינו דוחה לא את השבת ולא את יום טוב
אמרו כל מי שלא ראה שמחת בית השואבה
לא ראה שמחה מימיו
(ב) במוצאי יום טוב הראשון שלחג
ירדו לעזרת נשים ומתקנין שם תקון גדול
ומנורות שלזהב היו שם
וארבעה ספלים שלזהב בראשיהן וארבעה סלמות לכל אחד ואחד
וארבעה ילדים מפרחי כהנה
ובידיהם כדים שלשמן שלמאה ועשרים לג
שהן מטילין לכל ספל וספל
(ג) מבלאי מכנסי כהנים ומהמיניהן
מהן היו מפקיעין ובהן היו מדליקין
ולא היתה חצר בירושלם שאינה מאירה מאור בית השואבה
(ד) החסידים ואנשי המעשה
היו מרקדים לפניהם באבוקות שלאור שבידיהן
ואומרים לפניהן דברי שירות ותשבחות
והלוים בכנורות ובנבלים ובמצלתים ובחצוצרות
ובכלי שיר בלא מספר
על חמש עשרה מעלות היורדות מעזרת ישראל לעזרת הנשים
כנגד חמשה עשר שיר המעלות שבתהלים
שעליהן הלוים עומדין בכלי שיר ואומרים שירה
ועמדו שני כהנים
בשער העליון שיורד מעזרת ישראל לעזרת הנשים
ושתי חצוצרות בידיהן
קרא הגבר תקעו והריעו ותקעו
הגיעו למעלה עשירית תקעו והריעו ותקעו
הגיעו לעזרה תקעו והריעו ותקעו
היו תוקעין והולכין עד שמגיעין לשער היוצא למזרח
הגיעו לשער היוצא למזרח הפכו פניהן למערב ואמרו
אבותינו שהיו במקום הזה אחריהם אל היכל ה' ופניהם קדמה
והמה משתחוים קדמה לשמש ואנו ליה עינינו
רבי יהודה אומר היו שונין ואומרים אנו ליה וליה עינינו | (ה) אין פוחתין מעשרים ואחת תקיעות במקדש
ואין מוסיפין על ארבעים ושמונה
בכל יום היו שם עשרים ואחת תקיעות (במקדש)
שלש לפתיחת שערים
ותשע לתמיד שלשחר
ותשע לתמיד שלבין הערבים
ובמוספין היו מוסיפין עוד תשע
ובערב שבת היו מוסיפין עוד שש
שלש להבטיל את העם ממלאכה
ושלש להבדיל בין קדש לחל
ערב שבת שבתוך החג היו שם ארבעים ושמונה
שלש לפתיחת שערים
שלש לשער העליון
ושלש לשער התחתון
ושלש למלוי המים
ושלש על גבי המזבח
תשע לתמיד שלשחר
ותשע לתמיד שלבין הערבים
ותשע למוספין
שלש להבטיל את העם מן המלאכה
ושלש להבדיל בין קדש לחל |