מסכת ביצה פרק ה – המבנה הספרותי

(א) משילין פרות דרך ארבה ביום טוב
אבל לא בשבת

ומכסים פרות בכלים מפני הדלף
וכן כדי יין וכדי שמן

ונותנין כלי תחת הדלף בשבת

ואלו הן משום שבות
לא עולין באילן
ולא רוכבין על גבי בהמה
ולא שטין על פני המים
ולא מטפחין ולא מספקין ולא מרקדין

ואלו הן משום רשות
לא דנין
ולא מקדשין
ולא חולצין
ולא מיבמין

ואלו הן משום מצוה
לא מקדישין
ולא מעריכין
ולא מחרימין
ולא מגביהין תרומה ומעשר

כל אלו ביום טוב אמרו קל וחמר בשבת
אין בין יום טוב לשבת אלא אכל נפש בלבד

(ג) הבהמה והכלים כרגלי הבעלים
המוסר בהמתו לבנו או לרועה
הרי אלו כרגלי הבעלים

כלים המיחדין לאחד מן האחין שבבית
הרי אלו כרגליו
ושאין מיחדין
הרי אלו כמקום שהולכין

(ד) השואל כלי מחברו
מערב יום טוב כרגלי השואל
ביום טוב כרגלי המשאיל
האשה ששאלה מחברתה
תבלין ומים ומלח לעיסתה
הרי אלו כרגלי שתיהן
רבי יהודה פוטר במים מפני שאין בהן ממש

(ה) הגחלת כרגלי הבעלים
והשלהבת בכל מקום

הגחלת שלהקדש מועלין בה
והשלהבת לא נהנין ולא מועלין

המוציא גחלת לרשות הרבים חיב
ושלהבת פטור

a בור שליחיד כרגלי היחיד

(ו) מי שהיו פרותיו בעיר אחרת
וערבו בני אותה העיר
להביא אצלו מפרותיו
לא יביאו לו
ואם ערב הוא פרותיו כמוהו

a (ז) מי שזמן אצלו אורחים
לא יוליכו בידם מנות
אלא אם כן זכה להם מנותיהם
מערב יום טוב
אין משקין ושוחטין את המדבריות
אבל משקין ושוחטין את הביתות

b ושלאנשי אותה העיר כרגלי אנשי אותה העיר

b אלו הן ביתות הלנות בעיר

c ושלעולי בבל כרגלי הממלא

c המדבריות הלנות באפר