מסכת גיטין פרק ג – המבנה הספרותי

(א) כל גט שנכתב שלא לשום אשה פסול
כיצד
היה עובר בשוק ושמע קול סופרים מקרין
איש פלוני מגרש את פלונית ממקום פלוני
ואמר זה שמי וזה שם אשתי
פסול לגרש בו
יתר מכן כתב לגרש בו את אשתו ונמלך
מצאו בן עירו ואמר לו
שמי כשמך ושם אשתי כשם אשתך
פסול לגרש בו
יתר מכן היו לו שתי נשים
ושמותיהן שוים
כתב לגרש בו את הגדולה
לא יגרש בו את הקטנה
יתר מכן אמר ללבלר
כתב לאיזו שארצה אגרש פסול לגרש בו

(ב) הכותב טפסי גטין
צריך שיניח מקום האיש ומקום האשה
ומקום הזמן
שטרי מלוה
צריך שיניח מקום המלוה מקום הלוה
מקום המעות מקום הזמן
שטרי מקח
צריך שיניח מקום הלוקח ומקום המוכר
ומקום המעות ומקום השדה ומקום הזמן
מפני התקנה
רבי יהודה פוסל בכלן
רבי אלעזר מכשיר בכלן חוץ מגטי נשים
שנאמר וכתב לה לשמה

(ג) המביא גט ואבד הימנו
מצאו לאלתר
כשר
ואם לאו פסול
מצאו בחפיסה או בדלסקמא
אם מכירו כשר

a המביא גט והניחו זקן או חולה
נותנו לה בחזקת שהוא קים

a השולח חטאתו ממדינת הים
מקריבין אותה בחזקת שהוא קים

a (ה) המביא גט בארץ ישראל וחלה
הרי זה משלחו ביד אחר
ואם אמר לו טל לי הימנה חפץ פלוני
לא ישלחנו ביד אחר
שאין רצונו שיהא פקדונו ביד אחר

b בת ישראל הנשואה לכהן והלך בעלה למדינת הים
אוכלת בתרומה בחזקת שהוא קים

b (ד) שלשה דברים
אמר רבי אלעזר בן פרטא לפני חכמים
וקימו את דבריו
על עיר שהקיפה כרקום
ועל הספינה המטרפת בים
ועל היוצא לדון
שהן בחזקת קימין
אבל עיר שכבשה כרקום
וספינה שאבדה בים
והיוצא להרג
נותנין עליהן חמרי חיים וחמרי מתים
בת ישראל לכהן ובת כהן לישראל
לא תאכל בתרומה

b (ו) המביא גט ממדינת הים וחלה
עושה בית דין ומשלחו
ואומר לפניהם בפני נכתב ובפני נחתם
ואין השליח האחרון צריך שיאמר
בפני נכתב ובפני נחתם
אלא אומר שליח בית דין אני

(ז) המלוה מעות את הכהן ואת הלוי
ואת העני
להיות מפריש עליהן מחלקן
מפריש עליהן בחזקת שהן קימין
ואינו חושש שמא
מת הכהן או הלוי או העשיר העני
מתו צריך לטול רשות מן היורשין
אם הלון בפני בית דין
אינו צריך לטול רשות מן היורשים

(ח) המניח פרות
להיות מפריש עליהן
תרומה ומעשרות
מעות
להיות מפריש עליהן מעשר שני
מפריש עליהן בחזקת שהן קימין
אם אבדו הרי זה חושש מעת לעת
דברי רבי אלעזר בן שמוע

רבי יהודה אומר
בשלשה פרקים בודקין את היין
בקדים שלמוצאי החג
ובהוצאת סמדר
ובשעת כניסת מים בבסר