מסכת גיטין פרק ט – המבנה הספרותי

a (א) המגרש את אשתו ואמר לה
הרי את מתרת לכל אדם אלא לפלוני
רבי אליעזר מתיר וחכמים אוסרים
כיצד יעשה
יטלנו הימנה ויחזר ויתננו לה
ויאמר לה הרי את מתרת לכל אדם
ואם כתבו בתוכו אף על פי שחזר ומחקו
פסול

a (ג) גופו שלגט
הרי את מתרת לכל אדם
רבי יהודה אומר
ודן דיהוי ליכי מנאי ספר תרוכין
ואגרת שבוקין וגט פטורין
למהך להתנסבא לכל גבר דתצבין

(ד) שלשה גטין פסולין
ואם נשאת הולד כשר
כתב בכתב ידו ואין עליו עדים
יש עליו עדים ואין בו זמן
יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד
הרי אלו שלשה גטין פסולין
ואם נשאת הולד כשר
רבי אלעזר אומר
אף על פי שאין עליו עדים
אלא שנתנו לה בפני עדים כשר
וגובה מנכסים משעבדים
שאין העדים חותמין על הגט
אלא מפני תקון העולם

b (ב) הרי את מתרת לכל אדם אלא לאבא
ולאביך לאחי ולאחיך לעבד ולנכרי
ולכל מי שאין לה עליו קדושין כשר

b גופו שלגט שחרור
הרי את בת חרין
הרי את לעצמך

c הרי את מתרת לכל אדם
אלא אלמנה לכהן גדול
גרושה וחלוצה לכהן הדיוט
ממזרת ונתינה לישראל
בת ישראל לממזר ולנתין
ולכל מי שיש לה עליו קדושין אפלו בעברה
פסול

(ה) שנים ששלחו שני גטין שוין
ונתערבו
נותן שניהם לזו ושניהם לזו
לפיכך אם אבד אחד מהם
הרי השני בטל

חמשה שכתבו כלל בתוך הגט
איש פלוני מגרש פלונית ופלוני פלונית
והעדים מלמטה
כלן כשרין וינתן לכל אחת ואחת
היה כתוב טפס לכל אחת ואחת
והעדים מלמטה
את שהעדים נקרין עמו כשר

(ו) שני גטין שכתבן זה בצד זה
ושנים עדים עברים
באים מתחת זה לתחת זה
ושנים עדים יונים באים מתחת זה לתחת זה
את שהעדים הראשונים נקראין עמו כשר
עד אחד עברי ועד אחד יוני
עד אחד עברי ועד אחד יוני
באין מתחת זה לתחת זה שניהן פסולין

a (ז) שיר מקצת הגט
וכתבו בדף השני
והעדים מלמטה
כשר

a הקיף ראשו שלזה בצד ראשו שלזה
והעדים באמצע
שניהם פסולין

a (ח) גט שכתבו עברית ועדיו יונית
יונית ועדיו עברית
עד אחד עברי ועד אחד יוני
כתב הסופר ועד כשר

b חתמו עדים בראש
הדף מן הצד או מאחריו
בגט פשוט פסול

b סופו שלזה בצד סופו שלזה
והעדים באמצע
את שהעדים נקרין עמו כשר

b איש פלוני עד כשר
בן איש פלוני עד כשר
איש פלוני בן איש פלוני ולא כתב עד כשר
וכך היו נקיי הדעת שבירושלם עושין

c ראשו שלזה בצד סופו שלזה
והעדים באמצע
את שהעדים נקרין בסופו כשר

c כתב חניכתו וחניכתה כשר

גט מעשה
בישראל כשר
ובגוים פסול
ובגוים חובטין אותו ואומרים לו
עשה מה שישראל אומרין לך
וכשר

(ט) יצא שמה בעיר מקדשת
הרי זו מקדשת
מגרשת הרי זו מגרשת
ובלבד שלא יהא שם אמתלא
איזו היא אמתלא
גרש איש פלוני את אשתו על תנאי
זרק לה קדשיה ספק קרוב לה ספק קרוב לו
זו היא אמתלא

(י) בית שמאי אומרים
לא יגרש אדם את אשתו
אלא אם כן מצא בה דבר ערוה
שנאמר כי מצא בה ערות דבר
ובית הלל אומרים
אפלו הקדיחה תבשילו
שנאמר כי מצא בה ערות דבר
רבי עקיבא אומר
אפלו מצא אחרת נאה הימנה
שנאמר והיה אם לא תמצא חן בעיניו