מסכת כתובות פרק י – המבנה הספרותי

(א) מי שהיה נשוי שתי נשים ומת
הראשונה קודמת לשניה
ויורשי הראשונה קודמין ליורשי השניה
נשא את הראשונה ומתה נשא השניה ומת הוא
השניה ויורשיה קודמים ליורשי הראשונה

(ב) מי שהיה נשוי שתי נשים ומתו ואחר כך מת הוא
והיתומים מבקשים כתבת אמן ואין שם אלא שתי כתבות
חולקין בשוה
היה שם מותר דינר
אלו נוטלין כתבת אמן ואלו נוטלין כתבת אמן
אם אמרו היתומים
אנחנו מעלים על נכסי אבינו יתר דינר כדי שיטלו כתבת אמן
אין שומעין להן אלא שמין את הנכסים בבית דין

(ג) היו שם נכסים בראוי אינן כבמחזק
רבי שמעון אומר
אפלו יש שם נכסים שאין להן אחריות
אינו כלום
עד שיהיו שם נכסים שיש להן אחריות
יותר על שתי הכתבת דינר

(ד) מי שהיה נשוי שלש נשים ומת
כתבתה שלזו מנה ושלזה מאתים ושלזו שלש מאות
ואין שם אלא מנה חולקות בשוה
היו שם מאתים שלמנה
נוטלת חמשים ושלשלש מאות שלשה שלשה שלזהב
היו שם שלש מאות שלמנה
נוטלת חמשים ושלמאתים מנה ושלשלש מאות ששה של זהב
וכן שלשה שהטילו לכיס פחתו או הותירו כך הן חולקין

(ה) מי שהיה נשוי ארבע נשים ומת
הראשונה קודמת לשניה והשניה לשלישית והשלישית לרביעית
והרביעית נפרעת שלא בשבועה
בן ננס אומר וכי מפני שהיא אחרונה נשכרה
אף היא לא תפרעה אלא בשבועה

היו יוצאות כלן ביום אחד
כל הקודמת לחברתה אפלו שעה אחת זכתה
וכך היו כותבין בירושלים שעות
היו כלן יוצאות בשעה אחת
ואין שם אלא מנה
חולקות בשוה

(ו) מי שהיה נשוי שתי נשים ומכר את שדהו וכתבה ראשונה ללוקח
דין ודברים אין לי אמך
השניה מוציאה מהלוקח והראשונה מן השניה והלוקח מן הראשונה
וחוזרות חלילה עד שיעשו פשרה ביניהם
וכן בעל חוב וכן אשה בעלת חוב