מסכת כתובות פרק יב – המבנה הספרותי

(א) הנושא את האשה
ופסקה עמו כדי שיזון את בתה חמש שנים
חיב לזונה חמש שנים

נשאת לאחר
ופסקה עמו כדי שיזון את בתה חמש שנים
חיב לזונה חמש שנים
לא יאמר הראשון לכשתבא אצלי אזונה
אלא מוליך לה מזונותיה למקום שהיא אמה
וכן לא יאמרו שניהם
הרי אנו זנין אותה כאחד
אלא אחד זנה ואחד נותן לה דמי מזונות

(ב) נשאת
הבעל נותן לה מזונות
והן נותנין לה דמי מזונות
מתו
בנותיהן נזונות מנכסים בני חרין
והיא נזונת מנכסים משעבדים
מפני שהיא כבעלת חוב
הפקחים היו כותבים
על מנת שאזון את בתך חמש שנים
כל זמן שאת עמי

(ג) אלמנה שאמרה
אי אפשי לזוז מבית בעלי
אין היורשין יכולין לומר לה
לכי לבית אביך ואנו זנין אותך
אלא זנין אותה בבית בעלה
ונותנין לה מדור לפי כבודה

אמרה
אי אפשי לזוז מבית אבא
יכולים היורשים לומר לה
אם את אצלנו יש ליך מזונות
ואם אין את אצלנו אין ליך מזונות
אם היתה טוענת
מפני שהיא ילדה והן ילדים
זנין אותה והיא בבית אביה

(ד) כל זמן שהיא בבית אביה
גובה כתבתה לעולם
כל זמן שהיא בבית בעלה
גובה כתבתה עד עשרים וחמש שנים
שיש בעשרים וחמש שנים
שתעשה טובה כנגד כתבתה
דברי רבי מאיר
שאמר משום רבן שמעון בן גמליאל
וחכמים אומרים
כל זמן שהיא בבית בעלה
גובה כתבתה לעולם
כל זמן שהיא בבית אביה
גובה כתבתה עד עשרים וחמש שנים
מתה
יורשיה מזכירין כתבתה
עד עשרים וחמש שנים