מסכת כתובות פרק ד – המבנה הספרותי

1A1B1C

a (א) נערה שנתפתתה
בשתה ופגמה וקנסה שלאביה
והצער בתפוסה

a (ג) הגיורת שנתגירה בתה עמה וזנתה
הרי זו בחנק
אין לה לא פתח בית האב ולא מאה סלע

a (ה) לעולם היא ברשות האב
עד שתכנס לרשות הבעל לנשואין

b עמדה בדין עד שלא מת האב
הרי הן שלאב
מת האב הרי הן שלהאחין
לא הספיקה לעמוד בדין עד שמת האב
הרי הן שלעצמה

b היתה הורתה שלא בקדשה
ולדתה בקדשה
הרי זו בסקילה
אין לה לא פתח בית האב ולא מאה סלע

b מסר האב לשלוחי הבעל
הרי היא ברשות הבעל

c עמדה בדין עד שלא בגרה
הרי הן שלאב
מת האב הרי הן שלהאחין
לא הספיקה לעמוד בדין עד שבגרה
הרי הן שלעצמה
רבי שמעון אומר
אם לא הספיקה לגבות עד שמת האב
הרי הן שלעצמה

c היתה הורתה ולדתה בקדשה
הרי היא כבת ישראל לכל דבר

c הלך האב עם שלוחי הבעל
או שהלכו שלוחי האב עם שלוחי הבעל
הרי היא ברשות האב

d מעשה ידיה ומציאתה
אף על פי שלא גבתה
מת האב הרי הן שלאחין

d יש לה אב ואין לה פתח בית האב
יש לה פתח בית האב ואין לה אב
הרי זו בסקילה
לא נאמר פתח בית אביה אלא למצוה

d מסרו שלוחי האב לשלוחי הבעל
הרי היא ברשות הבעל

EEE

(ב) המארס את בתו וגרשה
ארסה ונתארמלה
כתבתה שלו
השיאה וגרשה השיאה ונתארמלה
כתבתה שלה
רבי יהודה אומר הראשונה שלאב
אמרו לו משהשיאה אין לאביה רשות בה

(ד) האב זכאי בבתו
בקדושיה בכסף בשטר ובביאה
וזכאי במציאתה ובמעשה ידיה
ובהפרת נדריה
ומקבל את גטה ואינו אוכל פרות בחייה
נשאת יתר עליו הבעל שאוכל פרות בחייה
וחיב במזונותיה בפרקונה ובקבורתה
רבי יהודה אומר
אפלו עני שבישראל
לא יפחת משני חלילים ומקוננת

(ו) האב אינו חיב במזונות בתו
זה מדרש דרש רבי אלעזר בן עזריה
לפני חכמים בכרם ביבנה
הבנים יירשו והבנות יזונו
מה הבנים אינן יורשין
אלא לאחר מיתת האב
אף הבנות אינן נזונות
אלא לאחר מיתת אביהן

2A2B2C

a (ז) לא כתב לה
כתבה
בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה
מפני שהוא תנאי בית דין

a (ח) לא כתב לה
אם תשתבאי אפרקניך ואותבניך לי לאנתו
ובכהנת אהדרניך למדינתיך
חיב שהוא תנאי בית דין

a (י) לא כתב לה
בנין דכרין דיהוון ליכי מנאי
אנון ירתון כסף כתבתיך
יתר על חולקהון דעם אחיהון
חיב שהוא תנאי בית דין

b כתב לה שדה שוה מנה תחת מאתים זוז
ולא כתב לה
כל נכסים דאית לי אחראים לכתבתיך
חיב שהוא תנאי בית דין

b (ט) נשבית חיב לפדותה
ואם אמר
הרי גטה וכתבתה תפדה את עצמה
אינו רשאי

b (י"א) בנן נקבן דיהוין ליכי מנאי
יהוין יתבן בביתי ומתזנן מנסכי
עד דיתנסבן לגברין
חיב שהוא תנאי בית דין

c לקתה חיב לרפאותה
אמר הרי גטה וכתבתה תרפא את עצמה
רשאי

c (י"ב) את תהא יתבא בביתי
ומתזנא מנכסי
כל ימי מגד אלמנותיך בביתי
חיב שהוא תנאי בית דין
כך היו אנשי ירושלים כותבין
אנשי הגליל היו כותבין כאנשי ירושלים
אנשי יהודה היו כותבין
עד שירצו היורשין לתן ליך כתבתיך
לפיכך אם רצו היורשין
נותנין לה כתבתה ופוטרין אותה

📖 המשנה כדרכה — PDF

להורדת המשנה כדרכה (PDF)