מסכת קדושין פרק ג – המבנה הספרותי

a (א) האומר לחברו
צא וקדש לי אשה פלונית
והלך וקדשה לעצמו מקדשת

a (ד) רבי מאיר אומר
כל תנאי שאינו כתנאי בני גד ובני ראובן
אינו תנאי
שנאמר וימאר משה אלהם
אם יעברו בני גד ובני ראובן
וכתיב ואם לא יעברו חלוצים
רבי חנניה בן גמליאל אומר
צריך היה הדבר לאמרו
שאלמלא כן
יש במשמע שאפלו בארץ כנען לא ינחלו

a האומר לאשה הרי את מקדשת לי
לאחר שאתגיר או לאחר שתתגירי
לאחר שאשתחרר או לאחר שתשתחררי
לאחר שימות בעליך או לאחר שתמות אחותיך
לאחר שיחלץ ליך יבמיך
אינה מקדשת

b וכן האומר לאשה
הרי את מקדשת לי לאחר שלשים יום
ובא אחר וקדשה בתוך שלשים מקדשת לשני
בת ישראל לכהן תאכל בתרומה
מעכשיו ולאחר שלשים יום
ובא אחר וקדשה בתוך שלשים יום
מקדשת ואינה מקדשת
בת ישראל לכהן או בת כהן לישראל
לא תאכל בתרומה

b (ה) המקדש את האשה ואמר
כסבור הייתי שהיא כהנת
והרי היא לויה
לויה והרי היא כהנת
עניה והרי היא עשירה
עשירה והרי היא עניה
הרי זו מקדשת מפני שלא הטעתו

b וכן האומר לחברו
אם ילדה אשתך נקבה הרי היא מקדשת לי
אינה מקדשת
אם היתה אשת חברו מעברת והכר עברה דבריו קימין
ואם ילדה נקבה מקדשת

c (ב) האומר לאשה הרי את מקדשת לי
על מנת שאתן לך מאתים זוז
הרי זו מקדשת והוא יתן
על מנת שאתן לך מכאן ועד שלשים יום
נתן לה בתוך שלשים מקדשת
ואם לאו אינה מקדשת
על מנת שיש לי מאתים זוז
הרי זו מקדשת ויש לו
על מנת שאראך מאתים זוז
הרי זו מקדשת ויראה לה
ואם הראה על השלחן אינה מקדשת
(ג) על מנת שיש לי בית כור עפר
הרי זו מקדשת ויש לו
על מנת שיש לי במקום פלוני
אם יש לו באותו מקום מקדשת
ואם לאו אינה מקדשת
על מנת שאראך בית כור עפר
הרי זו מקדשת ויראנה
ואם הראה בבקעה אינה מקדשת

c (ו) האומר לאשה הרי את מקדשת לי
על מנת שאדבר עליך לשלטון
ואעשה עמך כפועל
דבר עליה לשלטון ועשה עמה כפועל מקדשת
ואם לאו אינה מקדשת
על מנת שירצה אבא
רצה האב מקדשת ואם לאו אינה מקדשת
מת האב הרי זו מקדשת
מת הבן מלמדין את האב לומר שאינו רוצה

a (ז) קדשתי את בתי
ואיני יודע למי קדשתיה
ובא אחד ואמר אני קדשתיה נאמן
זה אמר אני קדשתיה וזה אמר אני קדשתיה
שניהם נותנים גט
ואם רצו אחד נותן גט ואחד כונס

a המקדש את בתו סתם
אין הבוגרות בכלל

a (י) האומר לאשה קדשתיך
והיא אומרת לא קדשתני
הוא אסור בקרובותיה והיא מתרת בקרוביו
היא אומרת קדשתני
והוא אומר לא קדשתיך
הוא מתר בקרובותיה והיא אסורה בקרוביו

b (ח) קדשתי את בתי
קדשתיה וגרשתיה כשהיא קטנה
והרי היא קטנה נאמן
קדשתיה וגרשתיה כשהיא קטנה
והרי היא גדולה אינו נאמן
נשבית ופדיתיה
בין שהיא קטנה בין שהיא גדולה
אינו נאמן

b (ט) מי שיש לו שתי כתי בנות משתי נשים
ואמר קדשתי את בתי הגדולה
ואיני יודע אם גדולה שבגדולות
או גדולה שבקטנות או קטנה שבגדולות
שהיא גדולה מן הגדולה שבקטנות
כלן אסורות חוץ מן הקטנה שבקטנות
דברי רבי מאיר
רבי יוסי אומר
כלן מתרות חוץ מן הגדולה שבגדולות

b קדשתיך
והיא אומרת לא קדשת אלא בתי
הוא אסור בקרובות גדולה
וגדולה מתרת בקרוביו
הוא מתר בקרובות קטנה
וקטנה מתרת בקרוביו

c מי שאמר בשעת מיתתו יש לי בנים
נאמן
יש לי אחים
אינו נאמן

c קדשתי את בתי הקטנה
ואיני יודע אם קטנה שבקטנות
או קטנה שבגדולות או גדולה שבקטנות
שהיא קטנה מן הקטנות שבגדולות
כלן אסורות חוץ מן הגדולה שבגדולות
דברי רבי מאיר
רבי יוסי אומר
כלן מתרות חוץ מן הקטנה שבקטנות

c (יא) קדשתי את בתך
והיא אומרת לא קדשת אלא אותי
הוא אסור בקרובות קטנה
וקטנה מתרת בקרוביו
הוא מתר בקרובות גדולה
וגדולה אסורה בקרוביו

(יב) כל מקום שיש קדושין ואין עברה
הולד הולך אחר הזכר
ואיזו זו
זו כהנת לויה וישראלית
שנשאו לכהן וללוי ולישראל
וכל מקום שיש קדושין ויש עברה
הולד הולך אחר הפגום
ואיזו זו
זו אלמנה לכהן גדול
גרושה וחלוצה לכהן הדיוט
ממזרת ונתינה לישראל
בת ישראל לממזר ולנתין

וכל מי שאין לה עליו קדושין
אבל יש לה על אחרים קדושין
הולד ממזר
ואיזה זה
זה שבא על אחת מכל העריות שבתורה
וכל מי שאין לה
לא עליו ולא על אחרים קדושין
הולד כמותה
ואיזה זה
זה ולד שפחה ונכרית

(יג) רבי טרפון אומר
יכולין ממזרים לטהר
כיצד
ממזר שנשא שפחה הולד עבד
שחררו נמצא הבן בן חרין
רבי אליעזר אומר
הרי זה עבד ממזר