מסכת סוטה פרק ה – המבנה הספרותי

(א) כשם שהמים בודקין אותה
כך המים בודקין אותו
שנאמר ובאו ובאו

כשם שהיא אסורה לבעל
כך היא אסורה לבועל
שנאמר נטמאה ונטמאה
דברי רבי עקיבא
אמר רבי יהושע
כך היה דורש זכריה בן הקצב
רבי אומר
שני פעמים האמורים בפרשה
אם נטמאה נטמאה
אחד לבעל ואחד לבועל

(ב) בו ביום דרש רבי עקיבא
וכל כלי חרש אשר יפל מהם אל תוכו
כל אשר בתוכו יטמא
אינו אומר טמא אלא יטמא
לטמא אחרים
למד על ככר השני שמטמא את השלישי
אמר רבי יהושע
מי יגלה עפר מעיניך רבן יוחנן בן זכאי
שהיית אומר
עתיד דור אחר לטהר את הככר השלישי
שאין לו מקרא מן התורה שהוא טמא
והלא עקיבא תלמידך
מביא לו מקרא מן התורה שהוא טמא
שנאמר כל אשר בתוכו יטמא

(ג) בו ביום דרש רבי עקיבא
ומדתם מחוץ לעיר את פאת קדמה
אלפים באמה וגו'
ומקרא אחר אומר
מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב
אי אפשר לומר אלף אמה
שכבר נאמר אלפים אמה
ואי אפשר לומר אלפים אמה
שכבר נאמר אלף אמה
הא כיצד
אלף אמה מגרש
ואלפים אמה תחום שבת
רבי אליעזר בנו שלרבי יוסי הגלילי אומר
אלף אמה מגרש
ואלפים אמה שדות וכרמים

(ד) בו ביום דרש רבי עקיבא
אז ישיר משה ובני ישראל
את השירה הזאת לה' ויאמרו לאמר
שאין תלמוד לומר לאמר
ומה תלמוד לומר לאמר
מלמד שהיו ישראל עונין אחריו שלמשה
על כל דבר ודבר
כקוראין את ההלל
לכך נאמר לאמר
רבי נחמיה אומר
כקורין את שמע
ולא כקורין את ההלל

(ה) בו ביום דרש רבי יהושע בן הרקנוס
לא עבד איוב את הקדוש ברוך הוא
אלא מאהבה
שנאמר הן יקטלני לו איחל
ועדין הדבר שקול
לו אני מצפה או איני מצפה
תלמוד לומר
עד אגוע לא אסיר תמתי ממני
מלמד שמאהבה עשה
אמר רבי יהושע
מי יגלה עפר מעיניך רבן יוחנן בן זכאי
שהיית דורש כל ימיך
שלא עבד איוב את המקום אלא מיראה
שנאמר
איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע
והלא יהושע תלמיד תלמידך
למד שמאהבה עשה