מסכת סוטה פרק ו – המבנה הספרותי

(א) מי שקנא לאשתו ונסתרה
אפלו שמע מעוף הפורח
יוציא ויתן כתבה
דברי רבי אליעזר
רבי יהושע אומר
עד שישאו ויתנו בה מוזרות בלבנה

(ב) אמר עד אחד
אני ראיתיה שנטמאת
לא היתה שותה
ולא עוד אלא אפלו עבד אפלו שפחה
הרי אלו נאמנין אף לפסלה מכתבתה

חמותה ובת חמותה
וצרתה ויבמתה ובת בעלה
הרי אלו נאמנות
ולא לפסלה מכתבתה אלא שלא תשתה

(ג) שהיה בדין
ומה אם עדות הראשונה שאינה אוסרתה אסור עולם
אינה מתקימת בפחות משנים
עדות האחרונה שאוסרתה אסור עולם
אינו דין שלא תתקים בפחות משנים
תלמוד לומר ועד אין בה
כל עדות שיש בה

קל וחמר לעדות הראשונה מעתה
ומה אם עדות האחרונה שאוסרתה אסור עולם
הרי היא מתקימת בעד אחד
עדות הראשונה שאינה אוסרתה אסור עולם
אינו דין שתתקים בעד אחד
תלמוד לומר כי מצא בה ערות דבר
ולהלן הוא אומר על פי שנים עדים...יקום דבר
מה להלן על פי שנים עדים
אף כאן על פי שנים עדים

(ד) עד אומר נטמאת
ועד אומר לא נטמאת
אשה אומרת נטמאת
ואשה אומרת לא נטמאת
היתה שותה

אחד אומר נטמאת
ושנים אומרים לא נטמאת
היתה שותה

שנים אומרים נטמאת
ואחד אומר לא נטמאת
לא היתה שותה