מסכת סוטה פרק ח – המבנה הספרותי

(א) משוח מלחמה בשעה שהוא מדבר אל העם בלשון הקדש היה מדבר
שנאמר והיה כקרבכם אל המלחמה ונגש הכהן
זה כהן משוח מלחמה ודבר אל העם בלשון הקדש

ואמר אליהם
שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה על אויביכם
ולא על אחיכם לא יהודה על שמעון ולא שמעון על בנימין
שאם תפלו בידם ירחמו עליכם כמה שנאמר
ויקמו האנשים אשר נקבו בשמות ויחזיקו בשביה
וכל מערמיהם הלבישו מן השלל וילבשום וינעלום
ויאכלום וישקום ויסכום וינהלום בחמרים לכל כושל
ויביאום ירחו עיר התמרים אצל אחיהם וישובו שמרון
על אויביכם אתם הולכים שאם תפלו בידם אין מרחמין עליכם

אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תחפזו וגו'
אל ירך לבבכם מפני צהלת סוסים וצחצוח חרבות
אל תיראו מפני הגפת התריסין ושפעת הקלגסין
אל תחפזו מקול הקרנות אל תערצו מפני קול הצוחות
כי ה' אלהיכם ההולך עמכם
הן באין בנצחונו שלבשר ודם ואתם באים בנצחונו שלמקום
פלשתים באו בנצחונו שלגלית
מה היה סופו לסוף נפל בחרב והם נפלו עמו
בני עמון באו בנצחונו שלשובך
מה היה סופו לסוף נפל בחרב והם נפלו עמו
ואתם אי אתם כן כי ה' אלהיכם ההולך עמכם להלחם לכם וגו'
זה מחנה הארון

a (ב) ודברו השוטרים אל העם לאמר
מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו ילך וישב לביתו וגו'
אחד הבונה בית התבן בית הבקר
בית העצים בית האוצרות
אחד הבונה ואחד הלוקח
ואחד היורש ואחד שנתן לו מתנה

a כל אלו שומעין דברי כהן מערכי מלחמה
וחוזרין ומספקין מים ומזון ומתקנין את הדרכים

b ומי האיש אשר נטע כרם ולא חללו וגו'
אחד הנוטע את הכרם ואחד הנוטע חמשה אילני מאכל
ואפלו מחמשת מינין
אחד הנוטע ואחד המבריך ואחד המרכיב
ואחד הלוקח ואחד היורש ואחד שנתן לו מתנה

b (ג) ואלו שאינן חוזרין
הבונה בית שער אכסדרה מרפסת
הנוטע ארבעה אילני מאכל וחמשה אילני סרק
המחזיר את גרושתו אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט
ממזרת ונתינה לישראל בת ישראל לממזר ולנתין
לא היה חוזר
רבי יהודה אומר אף הבונה בית על מכונו לא היה חוזר
רבי אלעזר אומר אף הבונה בית לבנים בשרון לא היה חוזר

c ומי האיש אשר ארש אשה וגו'
אחד המארס את הבתולה ואחד המארס את האלמנה
אפלו שומרת יבם
ואפלו שמע שמת אחיו במלחמה
חוזר ובא לו

c (ד) ואלו שאינן זזין ממקומן
בנה בית וחנכו נטע כרם וחללו
הנושא את ארוסתו הכונס את יבמתו
שנאמר נקי יהיה לביתו שנה אחת
לביתו זה ביתו יהיה זה כרמו ושמח את אשתו זו אשתו
אשר לקח להביא את יבמתו
אינן מספקין מים ומזון ואינן מתקנין את הדרכים

(ה) ויספו השטרים לדבר אל העם ואמרו
מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישב לביתו
רבי עקיבא אומר הירא ורך הלבב כמשמעו
שאינו יכול לעמוד בקשרי המלחמה ולראות חרב שלופה
רבי יוסי הגלילי אומר
הירא ורך הלבב זהו המתירא מן העברות שבידו
לפיכך תלתה לו התורה את כל אלו שיחזר בגללן
רבי יוסי אומר
אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט
ממזרת ונתינה לישראל בת ישראל לממזר ולנתין
הרי הוא הירא ורך הלבב

(ו) והיה ככלות השוטרים לדבר אל העם
ופקדו שרי צבאות בראש העם
ובעקבו שלעם מעמידין זקיפין לפניהם ואחרים מאחוריהם
וכשילין שלברזל בידיהן
וכל המבקש לחזור הרשות בידו לקפח את שוקיו
שתחלת ניסה נפילה
שנאמר נס ישראל לפני פלשתים וגם מגפה גדולה היתה בעם
ולהלן הוא אומר
וינסו אנשי ישראל מפני פלשתים ויפלו חללים וגו'

(ז) במה דברים אמורים
במלחמת הרשות
אבל במלחמת מצוה הכל יוצאין אפלו חתן מחדרו וכלה מחפתה
אמר רבי יהודה במה דברים אמורים
במלחמת מצוה
אבל במלחמת חובה הכל יוצאין אפלו חתן מחדרו וכלה מחפתה