מסכת יבמות פרק יב – המבנה הספרותי

(א) מצות חליצה
בשלשה דינין ואפלו שלשתן הדיוטות

a חלצה במנעל חליצתה כשרה
באנפילין חליצתה פסולה
בסנדל שיש לו עקב כשר
ושאין לו עקב פסול
מן הארכבה ולמטה חליצתה כשרה
מן הארכבה ולמעלה חליצתה פסולה

a (ג) חלצה ורקקה אבל לא קראה
חליצתה כשרה

a (ד) החרש שנחלץ והחרשת שחלצה
והחולצת לקטן
חליצתה פסולה

b (ב) חלצה בסנדל שאינו שלו
או בסנדל שלעץ
או בשלשמאל בימין
חליצתה כשרה

b קראה ורקקה אבל לא חלצה
חליצתה פסולה

b קטנה שחלצה תחלץ משתגדיל
ואם לא חלצה
חליצתה פסולה

c חלצה בגדול שהוא יכול להלך בו
או בקטן שהוא חופה את רב רגלו
חליצתה כשרה

c חלצה וקראה אבל לא רקקה
רבי אליעזר אומר
חליצתה פסולה
רבי עקיבא אומר
חליצתה כשרה

c (ה) חלצה בשנים או בשלשה
ונמצא אחד מהן קרוב או פסול
חליצתה פסולה
רבי שמעון ורבי יוחנן הסנדלר מכשירין

d חלצה בלילה חליצתה כשרה
ורבי אליעזר פוסל
בשמאל חליצתה פסולה
ורבי אליעזר מכשיר

d אמר רבי אליעזר
ככה יעשה
כל דבר שהוא מעשה מעכב
אמר לו רבי עקיבא
משם ראיה
ככה יעשה לאיש
כל דבר שהוא מעשה באיש

d ומעשה באחד שחלץ בינו לבינה
בבית האסורין
ובא מעשה לפני רבי עקיבא והכשיר

(ו) מצות חליצה
בא הוא ויבמתו לבית דין והן משיאין לו עצה ההוגנת לו שנאמר וקראו לו זקני עירו
ודברו אליו
והיא אומרת מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי
והוא אומר לא חפצתי לקחתה
ובלשון הקדש היו אומרים ונגשה יבמתו אליו לעיני הזקנים וחלצה נעלו מעל רגלו וירקה
בפניו
רק הנראה לדינים
וענתה ואמרה ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו
עד כאן היו מקרין
וכשהקרא רבי הרקנוס תחת האלה בכפר עיטם וגמר את כל הפרשה החזקו להיות גומרין כל
הפרשה
ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל
מצוה בדינין ולא מצוה בתלמידים
רבי יהודה אומר
מצוה על כל העומדים שם לומר חלוץ הנעל חלוץ הנעל חלוץ הנעל