מסכת יבמות פרק ג – המבנה הספרותי

(א) ארבעה אחין
שנים מהן נשואים שתי אחיות
ומתו הנשואים את האחיות
הרי אלו חולצות ולא מתיבמות
ואם קדמו וכנסו יוציאו
רבי אליעזר אומר
בית שמאי אומרים יקימו
ובית הלל אומרים יוציאו

(ב) היתה אחת מהן אסורה על האחד אסור ערוה אסור בה ומתר באחותה והשני אסור בשתיהן אסור מצוה ואסור קדשה חולצות ולא מתיבמות

(ג) היתה אחת מהן
אסורה על זה אסור ערוה
והשניה אסורה על זה אסור ערוה
האסורה לזה מתרת לזה
והאסורה לזה מתרת לזה
וזו היא שאמרו
אחותה כשהיא יבמתה
או חולצת או מתיבמת

(ד) שלשה אחין
שנים מהן נשואין שתי אחיות
או אשה ובתה
או אשה ובת בתה
או אשה ובת בנה
הרי אלו חולצות ולא מתיבמות
ורבי שמעון פוטר

היתה אחת מהן אסורה עליו אסור ערוה אסור בה ומתר באחותה אסור מצוה או אסור קדשה חולצות ולא מתיבמות

(ה) שלשה אחין
שנים מהם נשואים שתי אחיות ואחד מפנה
מת אחד מבעלי אחיות
ועשה בה מפנה מאמר
ואחר כך מת אחיו השני
בית שמאי אומרים
אשתו עמו והלז תצא משום אחות אשה
ובית הלל אומרים
מוציא את אשתו בגט ובחליצה
ואשת אחיו בחליצה
זו היא שאמרו
אוי לו על אשתו ואוי לו על אשת אחיו

a (ו) שלשה אחין שנים מהן נשואים שתי אחיות ואחד נשוי נכרית מת אחד מבעלי אחיות
וכנס נשוי נכרית את אשתו ומת
הראשונה יוצאה משום אחות אשה
והשניה משום צרתה
עשה בה מאמר ומת
נכרית חולצת ולא מתיבמת

(ז) שלשה אחים שנים מהן נשואים שתי אחיות ואחד נשוי נכרית
מת אחד מבעלי אחיות
וכנס הנשוי נכרית את אשתו
ומתה אשתו של שני
ואחר כך מת הנשוי נכרית
הרי זו אסורה עליו עולמית
הואיל ונאסרה עליו שעה אחת

a שלשה אחים שנים מהן נשואים שתי אחיות ואחד נשוי נכרית
גרש אחד מבעלי אחיות את אשתו
ומת נשוי נכרית וכנסה המגרש ומת
זו היא שאמרו
וכלן שמתו או נתגרשו צרותיהן מתרות

b שלשה אחים
שנים מהם נשואים שתי אחיות
ואחד נשוי נכרית
מת הנשוי נכרית
וכנס אחד מבעלי אחיות את אשתו ומת
הראשונה יוצאה משום אחות אשה
והשניה משום צרתה
עשה בה מאמר ומת
נכרית חולצת ולא מתיבמת

b (ח) וכלן שהיו בהן קדושין
או גרושין בספק
הרי אלו צרות חולצות ולא מתיבמות
כיצד ספק קדושין
זרק לה קדושין ספק קרוב לו ספק קרוב לה
זהו ספק קדושין
ספק גרושין
כתב בכתב ידו ואין עליו עדים
יש עליו עדים ואין בו זמן
יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד
זהו ספק גרושין

(ט) שלשה אחין נשואין שלש נכריות
ומת אחד מהן
ועשה בה השני מאמר ומת
הרי אלו חולצות ולא מתיבמות
שנאמר ומת אחד מהם יבמה יבא עליה
שעליה זקת יבם אחד
ולא שעליה זקת שני יבמין
רבי שמעון אומר
מיבם לאיזו שירצה וחולץ לשניה

שני אחין נשואין לשתי אחיות
ומת אחד מהן
ואחר כך מתה אשתו שלשני
הרי זו אסורה עליו עולמית
הואיל ונאסרה עליו שעה אחת

(י) שנים שקדשו שתי נשים
ובשעת כניסתן לחפה
החליפו את שלזה לזה ואת שלזה לזה
הרי אלו חיבים משום אשת איש
היו אחין משום אשת אח
ואם היו אחיות משום אשה אל אחותה
ואם היו נדות משום נדה
ומפרישין אותן שלשה חדשים
שמא מעברות הן
ואם היו קטנות שאינן ראויות לילד
מחזירין אותן מיד
ואם היו כהנות נפסלו מן התרומה