מסכת יבמות פרק ח – המבנה הספרותי

(א) הערל וכל הטמאים
לא יאכלו בתרומה נשיהן ועבדיהן יאכלו בתרומה

a פצוע דכא וכרות שפכה
הן ועבדיהן יאכלו ונשיהן לא יאכלו
ואם לא ידעה
משנעשה פצוע דכא וכרות שפכה
הרי אלו יאכלו

פצוע דכא וכרות שפכה
מתרין בגיורת ובמשחררת
ואינן אסורין אלא מלבא בקהל
שנאמר
לא יבא פצוע דכא וכרות שפכה בקהל ה'

b (ב) איזהו פצוע דכא
כל שנפצעו הבצים שלו ואפלו אחת מהן
וכרות שפכה כל שנכרת הגיד
ואם נשתיר מהעטרה אפלו כחוט השערה כשר

(ג) עמוני ומואבי אסורים
ואסורן אסור עולם
אבל נקבותיהם מתרות מיד

מצרי ואדומי אינם אסורים
אלא עד שלשה דורות
אחד זכרים ואחד נקבות
רבי שמעון מתיר את הנקבות מיד
אמר רבי שמעון קל וחמר הדברים
ומה אם במקום שאסר את הזכרים
אסור עולם
התיר את הנקבות מיד
מקום שלא אסר את הזכרים
אלא עד שלשה דורות
אינו דין שנתיר את הנקבות מיד
אמרו לו אם הלכה נקבל
ואם לדין יש תשובה
אמר להם לא כי הלכה אני אומר

ממזרין ונתינין אסורין
ואסורן אסור עולם
אחד זכרים ואחד נקבות

(ד) אמר רבי יהושע
שמעתי שהסריס חולץ וחולצין לאשתו
והסריס לא חולץ ולא חולצין לאשתו
ואין לי לפרש
אמר רבי עקיבא אני אפרש
סריס אדם חולץ וחולצין לאשתו
מפני שהיתה לו שעת הכשר
סריס חמה לא חולץ ולא חולצין לאשתו
מפני שלא היתה לו שעת הכשר
רבי אליעזר אומר
לא כי אלא סריס חמה חולץ וחולצין לאשתו
מפני שיש לו רפואה
העיד רבי יהושע בן בתירא
על בן מגוסת שהיה בירושלים סריס אדם
ויבמו את אשתו לקים דברי רבי עקיבא

(ה) הסריס לא חולץ ולא מיבם
וכן אילונית לא חולצת ולא מתיבמת

הסריס שחלץ ליבמתו לא פסלה
בעלה פסלה מפני שהיא בעילת זנות
וכן אילונית שחלצו לה אחין לא פסלוה
בעלוה פסלוה מפני שבעילתה בעילת זנות

a (ו) סריס חמה כהן שנשא בת ישראל
מאכילה בתרומה

רבי יהודה אומר
טמטום שנקרע ונמצא זכר
לא יחלץ
מפני שהוא כסריס

a אנדרוגינוס נושא אבל לא נשא

b רבי יוסי ורבי שמעון אומרים
אנדרוגינוס כהן שנשא בת ישראל
מאכילה בתרומה

b רבי אליעזר אומר
אנדרוגינוס
חיבים עליו סקילה כזכר