מסכת בבא מציעא פרק ג – המבנה הספרותי

(א) המפקיד אצל חברו בהמה או כלים ונגנבו או שאבדו
שלם ולא רצה לשבע שהרי אמרו שומר חנם נשבע ויוצא
נמצא הגנב משלם תשלומי כפל
טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה
למי משלם למי שהפקדון אצלו
נשבע ולא רצה לשלם
נמצא הגנב משלם תשלומי כפל
טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה
למי משלם לבעל הפקדון

(ב) השוכר פרה מחברו והשאילה לאחר ומתה כדרכה
ישבע השוכר שמתה כדרכה
והשואל ישלם לשוכר
אמר רבי יוסי
כיצד הלה עושה סחורה בפרתו שלחברו
אלא תחזר הפרה לבעלים

(ג) אמר לשנים גזלתי לאחד מכם מנה
ואיני יודע איזה מכם
או אביו שלאחד מכם הפקיד לי מנה
ואיני יודע איזה הוא
נותן לזה מנה ולזה מנה
שהודה מפי עצמו

(ד) שנים שהפקידו אצל אחד
זה מנה וזה מאתים
זה אומר שלי מאתים
וזה אומר שלי מאתים
נותן לזה מנה ולזה מנה
והשאר יהא מנח עד שיבא אליהו אמר רבי יוסי אם כן מה הפסיד הרמאי אלא הכל יהא מנח עד שיבא אליהו

(ה) וכן שני כלים
אחד יפה מנה ואחד יפה אלף זוז
זה אומר יפה שלי וזה אומר יפה שלי
נותן את הקטן לאחד מהן
ומתוך הגדול נותן דמי קטן לשני
והשאר יהא מנח עד שיבא אליהו אמר רבי יוסי אם כן מה הפסיד הרמאי אלא הכל יהא מנח עד שיבא אליהו

(ו) המפקיד פרות אצל חברו אפלו הן אובדין לא יגע בהן
רבן שמעון בן גמליאל אומר
מוכרן בפני בית דין
מפני שהוא כמשיב אבדה לבעלים

(ז) המפקיד פרות אצל חברו הרי זה יוציא לו חסרונות
לחטין ולארז תשעת חצאי קבין לכור
לשעורין ולדחן תשעת קבין לכור
לכסמין ולזרע פשתן שלש סאין לכור
הכל לפי המדה הכל לפי הזמן
אמר רבי יוחנן בן נורי
וכי מה אכפת להן לעכברין
והלא אוכלין בין מהרבה ובין מקמעא
אלא אינו מוציא לו חסרונות
אלא לכור אחד בלבד
רבי יהודה אומר אם היתה מדה מרבה
אינו מוציא לו חסרונות מפני שמותירות

(ח) יוציא לו שתות ליין
רבי יהודה אומר חמש
יוציא לו שלשת לגין שמן למאה
לג ומחצה שמרים לג ומחצה בלע
אם היה שמן מזקק
אינו מוציא לו שמרים
אם היו קנקנים ישנים
אינו מוציא לו בלע
רבי יהודה אומר
אף המוכר שמן מזקק לחברו
כל ימות השנה
הרי זה מקבל עליו
לג ומחצה שמרים למאה

(ט) המפקיד חבית אצל חברו
ולא יחדו לה הבעלים מקום
וטלטלה ונשברה
אם מתוך ידו נשברה לצרכו חיב לצרכה פטור
אם משהניחה נשברה
בין לצרכו בין לצרכה פטור
יחדו לה הבעלים מקום וטלטלה ונשברה
בין מתוך ידו ובין משהניחה לצרכו חיב
לצרכה פטור

(י) המפקיד מעות אצל חברו
צררן והפשילן לאחוריו
או שמסרן לבנו ולבתו הקטנים
ונעל בפניהם שלא כראוי חיב שלא שמר כדרך השומרים
ואם שמר כדרך השומרים פטור

(יא) המפקיד מעות אצל השלחני
אם צרורין לא ישתמש בהן
לפיכך אם אבדו אינו חיב באחריותן
מתרין ישתמש בהן
לפיכך אם אבדו חיב באחריותן
אצל בעל הבית
בין צרורין ובין מתרים לא ישתמש בהן
לפיכך אם אבדו אינו חיב באחריותן
החנוני כבעל הבית דברי רבי מאיר
רבי יהודה אומר החנוני כשלחני

(יב) השולח יד בפקדון בית שמאי אומרים ילקה בחסר וביתר
ובית הלל אומרים כשעת הוצאה
רבי עקיבא אומר כשעת התביעה

החושב לשלוח יד בפקדון בית שמאי אומרים חיב
ובית הלל אומרים אינו חיב עד שישלח בו יד
שנאמר אם לא שלח ידו במלאכת רעהו
כיצד הטה את החבית ונטל הימנה רביעית ונשברה
אינו משלם אלא רביעית
הגביהה ונטל הימנה רביעית ונשברה משלם דמי כלה