מסכת עבודה זרה פרק ב – המבנה הספרותי

(א) אין מעמידין בהמה בפנדקאות שלגוים
מפני שחשודין על הרביעה
ולא תתיחד אשה עמהן
מפני שחשודין על העריות
ולא יתיחד אדם עמהן
מפני שחשודין על שפיכת דמים

בת ישראל לא תילד את הנכרית
מפני שמילדת בן לעבודה זרה
אבל נכרית מילדת את בת ישראל
בת ישראל לא תניק בנה שלנכרית
אבל נכרית מניקה בנה שלישראלית ברשותה

(ב) מתרפאין מהן רפוי ממון
אבל לא רפוי נפשות
ואין מסתפרין מהן בכל מקום
דברי רבי מאיר
וחכמים אומרים ברשות הרבים מתר
אבל לא בינו לבינו

(ד) נודות הגוים וקנקניהן
ויין שלישראל כנוס בהן
אסורין ואסורן אסור הנאה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים אין אסורן אסור הנאה

החרצנים והזגין שלגוים
אסורין ואסורן אסור הנאה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים לחין אסורין יבשין מתרין

המריס וגבינות בית אניקי שלגוים
אסורין ואסורן אסור הנאה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים אין אסורן אסור הנאה
(ה) אמר רבי יהודה
שאל רבי ישמעאל את רבי יהושע
כשהיו מהלכין בדרך
אמר לו מפני מה אסרו גבינות הגוים
אמר לו
מפני שמעמידין אותה בקבה שלנבלה
אמר לו
והלא קבת העולה חמורה מקבת הנבלה
ואמרו כהן שדעתו יפה שורפה חיה
ולא הודו לו אבל אמרו
לא נהנין ולא מועלין
חזר ואמר לו
מפני שמעמידין אותה
בקבת עגלי עבודה זרה
אמר לו אם כן למה לא אסרוה בהנאה
השיאו לדבר אחר אמר לו ישמעאל אחי
היאך אתה קורא
כי טובים דדיך מיין או כי טובים דודיך
אמר לו כי טובים דודיך
אמר לו אין הדבר כן
שהרי חברו מלמד עליו לריח שמניך טובים

(ו) אלו דברים שלגוים אסורין
ואין אסורן אסור הנאה
חלב שחלבו גוי ואין ישראל רואהו
והפת והשמן שלהן
רבי ובית דינו התירו בשמן
ושלקות
וכבשין שדרכן לתת לתוכן יין וחמץ
וטרית טרופה
וציר שאין בה דגה כלבית שוטטת בו
והחילקה וקרט שלחלתית ומלח סלקונטית
הרי אלו אסורין ואין אסורן אסור הנאה

(ז) אלו מתרין באכילה
חלב שחלבו גוי וישראל רואהו
והדבש והדבדבניות אף על פי שמנטפות
אין בהם משום הכשר משקה
וכבשין שאין דרכן לתת לתוכן יין וחמץ
וטרית שאינה טרופה וציר שיש בה דגה
ועלה שלחלתית וזיתי גלסקאות המגלגין
רבי יוסי אומר השלוחין אסורין

החגבים
הבאים מן הסלולה אסורין
מן ההפתק מתרין
וכן לתרומה