(ד) שאל פרוקלוס בן פלוספוס את רבן גמליאל בעכו שהיה רוחץ במרחץ שלאפרודיטי אמר לו כתוב בתורתכם ולא ידבק בידך מאומה מן החרם מפני מה אתה רוחץ במרחץ שלאפרודיטי אמר לו אין משיבין במרחץ וכשיצא אמר לו אני לא באתי בגבולה היא באת בגבולי אין אומרים נעשה מרחץ לאפרודיטי נוי אלא אומרים נעשית אפרודיטי נוי למרחץ דבר אחר אם נותנין לך ממון הרבה אי אתה נכנס לעבודה זרה שלך ערם ובעל קרי ומשתין בפניה וזו עומדת על פי הביב וכל העם משתינין לפניה לא נאמר אלא אלהיהם את שנוהג בו משום אלוה אסור ואת שאינו נוהג בו משום אלוה מתר | (ה) הגוים העובדים את ההרים ואת הגבעות הן מתרין ומה שעליהם אסורים שנאמר לא תחמד כסף וזהב עליהם ולקחת רבי יוסי הגלילי אומר אלהיהם על ההרים ולא ההרים אלהיהם אלהיהם על גבעות ולא הגבעות אלהיהם ומפני מה אשרה אסורה מפני שיש בה תפיסת ידי אדם כל שיש בה תפיסת ידי אדם אסור אמר רבי עקיבא אני אובין ואדון לפניך כל מקום שאתה מוצא הר גבוה וגבעה נשאה ועץ רענן דע שיש שם עבודה זרה | (ו) מי שהיה ביתו סמוך לעבודה זרה ונפל אסור לבנותו כיצד יעשה כונס בתוך שלו ארבע אמות ובונה היה שלו ושלעבודה זרה נדון מחצה על מחצה אבניו עציו ועפרו מטמאין כשרץ שנאמר שקץ תשקצנו רבי עקיבא אומר כנדה שנאמר תזרם כמו דוה צא תאמר לו מה הנדה מטמאה במשא אף עבודה זרה מטמאה במשא |