מסכת עבודה זרה פרק ד – המבנה הספרותי
| 1A | 1B | ||
|---|---|---|---|
a (א) רבי ישמעאל אומר | a (ג) עבודה זרה שהיה לה גנה או מרחץ נהנין מהן שלא בטובה | ||
b (ב) מצא בראשו מעות כסות או כלים הרי אלו מתרין | b (ד) עבודה זרה |
| 2A | 2B | ||
|---|---|---|---|
a נכרי מבטל עבודה זרה שלו ושלחברו | a (ו) עבודה זרה שהניחוה עובדיה בשעת שלום מתרת | ||
b המבטל עבודה זרה בטל משמשיה | b בימוסיאות שלמלכים הרי אלו מתרין | ||
c (ה) כיצד מבטלה | c (ז) שאלו את הזקנים ברומי |
| 3A | 3B | ||
|---|---|---|---|
a (ח) לוקחין גת בעוטה מן הגוים | a ישראל שהוא עושה בטמאה | ||
b (ט) דורכין עם הנכרי בגת אבל לא בוצרין עמו | b נחתום שהוא עושה בטמאה |
| 4A | 4B | ||
|---|---|---|---|
a (י) נכרי שנמצא עומד בצד הבור שליין | a (יא) המטהר יינו שלנכרי | ||
b נפל לבור ועלה ומדדו בקנה | b רבי שמעון בן אלעזר אומר כל רשות גוים אחת היא | ||
c נטל את החבית וזרקה בחמתו לבור זה היה מעשה והכשירו | c (יב) המטהר יינו שלנכרי ונותנו ברשותו |
📖 המשנה כדרכה — PDF