מסכת אבות פרק א – המבנה הספרותי

(א) משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע
ויהושע לזקנים
וזקנים לנביאים
ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה
הם אמרו שלושה דברים
הוו מתונים בדין
והעמידו תלמידים הרבה
ועשו סיג לתורה

(ב) שמעון הצדיק
היה משירי כנסת הגדולה
הוא היה אומר
על שלושה דברים העולם עומד
על התורה
ועל העבודה
ועל גמילות חסדים

(ג) אנטיגנוס איש סוכו קבל משמעון הצדיק
הוא היה אומר
אל תהיו כעבדים
המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס
אלא הוו כעבדים
המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל פרס
ויהי מורא שמים עליכם

יוסי בן יועזר איש צרדה אומר
יהי ביתך בית ועד לחכמים
והוי מתאבק בעפר רגליהם
והוי שותה בצמא את דבריהם

(ה) יוסי בן יוחנן איש ירושלים אומר
יהי ביתך פתוח לרוחה
ויהיו עניים בני ביתך
ואל תרבה שיחה עם האישה
באשתו אמרו קל וחומר באשת חברו
מכאן אמרו חכמים כל המרבה שיחה אם האשה
גורם רע לעצמו ובוטל מדברי תורה וסופו יורש גיהנם

יהושע בן פרחיה אומר
עשה לך רב וקנה לך חבר והוי דן את כל האדם לכף זכות

(ז) נתאי הארבלי אומר
הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע ואל תתיאש מן הפרענות

יהודה בן טבאי אומר
אל תעש עצמך כעורכי הדינין
וכשיהיו בעלי הדינים עומדים לפניך יהיו בעיניך כרשעים
וכשנפטרים מלפניך יהיו בעיניך כזכאין כשקבלו עליהם את הדין

(ט) שמעון בן שטח אומר
הוי מרבה לחקור את העדים
והוי זהיר בדבריך שמא מתוכם ילמדו לשקר

שמעיה אומר
אהב את המלאכה
ושנא את הרבנות
ואל תתודע לרשות

(יא) אבטליון אומר
חכמים הזהרו בדבריכם שמא תחובו חובת גלות
ותגלו למקום מים הרעים
וישתו התלמידים הבאים אחריכם וימותו
ונמצא שם שמים מתחלל

הלל אומר
הוי מתלמידיו שלאהרן
אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה
(יג) הוא היה אומר נגד שמא אבד שמה ודלא מוסיף יסוף
ודלא יליף קטלא חיב ודאשתמש בתגא חלף
(יד) הוא היה אומר
אם אין אני לי מי לי וכשאני לעצמי מה אני
ואם לא עכשיו אימתי

(טו) שמאי אומר
עשה תורתך קבע
אמור מעט ועשה הרבה
והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות

(טז) רבן גמליאל היה אומר
עשה לך רב
והסתלק מן הספק
ואל תרבה לעשר אומדות

(יז) שמעון בנו אומר
כל ימי גדלתי בין החכמים
ולא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה
ולא המדרש הוא העקר אלא המעשה
וכל המרבה דברים מביא חטא

(יח) רבן שמעון בן גמליאל אומר
על שלשה דברים העולם עומד
על הדין
ועל האמת
ועל השלום
שנאמר אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם