מסכת בבא קמא פרק ב – המבנה הספרותי

(א) כיצד הרגל מועדת לשבר בדרך הלוכה
הבהמה מועדת להלך כדרכה ולשבר
היתה מבעטת או שהיו צרורות מנתזין מתחת רגליה
ושברה את הכלים
משלם חצי נזק
דרסה על הכלי ושברתו ונפל על כלי אחר ושברו
על הראשון משלם נזק שלם
ועל האחרון משלם חצי נזק
התרנגולים מועדין להלך כדרכם ולשבר
היה דליל קשור ברגליו או שהיה מהדס ומשבר את הכלים
משלם חצי נזק

(ב) כיצד השן מועדת לאכול את הראוי לה
הבהמה מועדת לאכול פרות וירקות
אכלה כסות או כלים משלם חצי נזק
במה דברים אמורים
ברשות הנזק
אבל ברשות הרבים פטור
ואם נהנית משלם מה שנהנית
כיצד משלם מה שנהנית
אכלה מתוך הרחבה משלם מה שנהנית
מצדי הרחבה משלם מה שהזיקה
מפתח החנות משלם מה שנהנית
מתוך החנות משלם מה שהזיקה

(ג) הכלב והגדי שקפצו מראש הגג
ושברו את הכלים
משלם נזק שלם
מפני שהן מועדין

הכלב שנטל את החררה והלך לגדיש
אכל את החררה והדליק את הגדיש
על החררה משלם נזק שלם
ועל הגדיש משלם חצי נזק

(ד) איזה הוא תם ואיזה הוא מועד
מועד כל שהעידו בו שלשה ימים
ותם משיחזר בו שלשה ימים
דברי רבי יהודה
רבי מאיר אומר
מועד שהעידו בו שלשה פעמים
ותם כל שיהו התנוקות ממשמשין בו ואינו נוגח

(ה) שור המזיק ברשות הנזק כיצד
נגח נגף נשך רבץ בעט
ברשות הרבים משלם חצי נזק
ברשות הנזק
רבי טרפון אומר נזק שלם
וחכמים אומרים חצי נזק
אמר להם רבי טרפון
ומה במקום שהקל על השן ועל הרגל ברשות הרבים שהוא פטור
החמיר עליהם ברשות הנזק לשלם נזק שלם
מקום שהחמיר על הקרן ברשות הרבים לשלם חצי נזק
אינו דין שנחמיר עליה ברשות הנזק לשלם נזק שלם
אמרו לו דיו לבא מן הדין להיות כנדון
מה ברשות הרבים חצי נזק אף ברשות הנזק חצי נזק
אמר להם אני לא אדון קרן מקרן אני אדון קרן מרגל
ומה במקום שהקל על השן ועל הרגל ברשות הרבים החמיר בקרן
מקום שהחמיר על השן ועל הרגל ברשות הנזק
אינו דין שנחמיר בקרן
אמרו לו דיו לבא מן הדין להיות כנדון
מה ברשות הרבים חצי נזק אף ברשות הנזק חצי נזק

(ו) אדם מועד לעולם
בין שוגג בין מזיד
בין ער בין ישן

סמא את עין חברו
ושבר את הכלים
משלם נזק שלם