מסכת בבא קמא פרק ג – המבנה הספרותי

a (א) המניח את הכד ברשות הרבים ובא אחר ונתקל בה ושברה פטור
ואם הזק בה בעל החבית חיב בנזקו

a (ב) השופך מים ברשות הרבים והזק בהן אחר חיב בנזקו

a (ג) המוציא את תבנו ואת קשו
לרשות הרבים לזבלים והזק בהן אחר חיב בנזקו וכל הקודם בהן זכה
רבן שמעון בן גמליאל אומר
כל המקלקלין ברשות הרבים והזיקו
חיבין לשלם וכל הקודם בהן זכה

b נשברה כדו ברשות הרבים
והחלק אחד במים או שלקה בחרסיה
חיב
רבי יהודה אומר
במתכון חיב באינו מתכון פטור

b המצניע את הקוץ ואת הזכוכית
והגודר את גדרו בקוצים
וגדר שנפל לרשות הרבים
והזקו בהן אחרים
חיב בנזקן

b ההופך את הגלל ברשות הרבים
והזק בהן אחר חיב בנזקו

(ד) שני קדרין
שהיו מהלכין זה אחר זה ונתקל הראשון ונפל
ונתקל השני בראשון
הראשון חיב בנזקי השני

(ה) זה בא בחביתו וזה בא בקורתו
נשברה כדו שלזה בקורתו שלזה פטור
שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך
היה בעל הקורה ראשון ובעל החבית אחרון
נשברה החבית בקורה פטור בעל הקורה
ואם עמד בעל הקורה חיב
ואם אמר לבעל החבית עמד פטור
היה בעל החבית ראשון ובעל הקורה אחרון
נשברה החבית בקורה חיב
ואם עמד בעל החבית פטור
ואם אמר לבעל הקורה עמד חיב
וכן זה בא בנרו וזה בפשתנו

(ו) שנים שהיו מהלכין ברשות הרבים
אחד רץ ואחד מהלך
או שהיו שניהם רצים
והזיקו זה את זה שניהם פטורים

(ז) המבקע ברשות היחיד והזיק ברשות הרבים ברשות הרבים והזיק ברשות היחיד
ברשות היחיד והזיק ברשות היחיד אחר
חיב

(ח) שני שורים תמים שחבלו זה את זה
משלמים במותר חצי נזק
שניהם מועדים משלמים במותר נזק שלם
אחד תם ואחד מועד
מועד בתם משלם במותר נזק שלם
תם במועד משלם במותר חצי נזק
וכן שני אנשים שחבלו זה בזה
משלמים במותר נזק שלם
אדם במועד ומועד באדם
משלם במותר נזק שלם
אדם בתם ותם באדם
אדם בתם משלם במותר נזק שלם
תם באדם משלם במותר חצי נזק
רבי עקיבא אומר אף תם שחבל באדם
משלם במותר נזק שלם

(ט) שור שוה מנה שנגח שור שוה מאתים
ואין הנבלה יפה כלום נוטל את השור
שור שוה מאתים שנגח שור שוה מאתים
ואין הנבלה שוה כלום
אמר רבי מאיר על זה נאמר
ומכרו את השור החי וחצו את כספו
אמר לו רבי יהודה וכן הלכה קימת
ומכרו את השור החי וחצו את כספו
ולא קימת וגם את המת יחצון
ואיזה
זה שור שוה מאתים שנגח שור שוה מאתים
והנבלה יפה חמשים זוז
שזה נוטל חצי החי וחצי המת
וזה נוטל חצי החי וחצי המת

(י) יש חיב על מעשה שורו
ופטור על מעשה עצמו
פטור על מעשה שורו וחיב על מעשה עצמו
שורו שביש פטור והוא שביש חיב
שורו שסמא את עין עבדו והפיל את שנו
פטור
והוא שסמא את עין עבדו והפיל את שנו
חיב
שורו שחבל באביו ובאמו חיב
והוא שחבל באביו ובאמו פטור
שורו שהדליק את הגדיש בשבת חיב
והוא שהדליק את הגדיש בשבת פטור
מפני שהוא מתחיב בנפשו

(יא) שור שהיה רודף אחר שור אחר והזק
זה אומר שורך הזיק
וזה אומר לא כי
אלא בסלע לקה
המוציא מחברו עליו הראיה

היו שנים רודפים אחר אחד
זה אומר שורך הזיק וזה אומר שורך הזיק
שניהם פטורים
אם היו שניהן שלאיש אחד שניהן חיבים
היה אחד גדול ואחד קטן
הנזק אומר הגדול הזיק
והמזיק אומר לא כי אלא הקטן הזיק
אחד תם ואחד מועד
הנזק אומר המועד הזיק
והמזיק אומר לא כי אלא התם הזיק
המוציא מחברו עליו הראיה

היו הנזוקין שנים אחד גדול ואחד קטן
והמזיקים שנים אחד גדול ואחד קטן
הנזק אומר הגדול הזיק את הגדול
והקטן את הקטן
והמזיק אומר לא כי
אלא הקטן את הגדול והגדול את הקטן
אחד תם ואחד מועד הנזק אומר
המועד הזיק את הגדול והתם את הקטן
והמזיק אומר לא כי
אלא התם את הגדול והמועד את הקטן
המוציא מחברו עליו הראיה