מסכת בבא קמא פרק ד – המבנה הספרותי

(א) שור שנגח ארבעה וחמשה שורים זה אחר זה
ישלם לאחרון שבהם ואם יש בו מותר יחזיר לשלפניו
ואם יש בו מותר יחזיר לשלפני פניו והאחרון אחרון נשכר
דברי רבי מאיר
רבי שמעון אומר
שור שוה מאתים שנגח שור שוה מאתים ואין הנבלה יפה כלום
זה נוטל מנה וזה נוטל מנה
חזר ונגח שור אחר שוה מאתים האחרון נוטל מנה
ושלפניו זה נוטל חמשים זוז וזה נוטל חמשים זוז
חזר ונגח שור אחר שוה מאתים
האחרון נוטל מנה
ושלפניו חמשים זוז
ושנים הראשונים דינר זהב

(ב) שור שהוא מועד למינו ואינו מועד לשאינו מינו
מועד לאדם ואינו מועד לבהמה
מועד לקטנים ואינו מועד לגדולים
את שהוא מועד לו משלם נזק שלם
ואת שאינו מועד לו משלם חצי נזק
אמרו לפני רבי יהודה
הרי שהיה מועד לשבתות ואינו מועד לחל
אמר להם
לשבתות משלם נזק שלם לימות החל משלם חצי נזק
אימתי הוא תם
משיחזור בו שלשה ימי שבתות

a (ג) שור שלישראל שנגח שור שלהקדש
ושלהקדש שנגח לשור שלישראל פטור
שנאמר שור רעהו ולא שור שלהקדש

a שור האצטדין
אינו חיב מיתה
שנאמר כי יגח ולא שיגיחוהו

b שור שלישראל שנגח לשור שלנכרי פטור
ושלנכרי שנגח לשור שלישראל
בין תם בין מועד משלם נזק שלם

b (ה) שור שנגח את האדם ומת
מועד משלם כפר ותם פטור מן הכפר וזה וזה חיבים מיתה
וכן בבן וכן בבת
נגח עבד או אמה נותן שלשים סלעים
בין שהוא יפה מנה ובין שאינו יפה אלא דינר אחד

c (ד) שור שלפקח שנגח שור שלחרש שוטה וקטן חיב
ושלחרש שוטה וקטן שנגח שור שלפקח פטור

c (ו) שור שהיה מתחכך בכותל ונפל על האדם
נתכון להרוג את הבהמה והרג את האדם
לנכרי והרג בן ישראל
לנפלים והרג בן קימא פטור

d שור שלחרש שוטה וקטן שנגח בית דין מעמידין להן אפטרופוס ומעידין להן בפני אפטרופוס
נתפקח החרש נשתפה השוטה והגדיל הקטן חזר לתמותו
דברי רבי מאיר
רבי יוסי אומר הרי הוא בחזקתו

d (ז) שור האשה שור היתומים שור האפטרופוס שור המדבר שור ההקדש שור הגר שמת ואין לו יורשים
הרי אלו חיבים מיתה
רבי יהודה אומר שור המדבר שור ההקדש שור הגר שמת
פטורים מן המיתה לפי שאין להם בעלים

(ח) שור שהוא יוצא להסקל
והקדישו בעליו אינו מקדש
שחטו בשרו אסור
ואם עד שלא נגמר דינו
הקדישו בעליו מקדש
ואם שחטו בשרו מתר

(ט) מסרו לשומר חנם ולשואל לנושא שכר ולשוכר
נכנסו תחת הבעלים
מועד משלם נזק שלם ותם משלם חצי נזק
קשרו בעליו במוסרה ונעל בפניו כראוי ויצא והזיק
אחד תם ואחד מועד חיב
דברי רבי מאיר
רבי יהודה אומר
תם חיב ומועד פטור
שנאמר ולא ישמרנו בעליו ושמור הוא זה
רבי אליעזר אומר אין לו שמירה אלא סכין