מסכת בבא קמא פרק ח – המבנה הספרותי

(א) החובל בחברו חיב עליו משום חמשה דברים
בנזק בצער ברפוי בשבת ובבשת בנזק כיצד
סמא את עינו קטע את ידו שבר את רגלו רואין אותו כאלו הוא עבד נמכר בשוק
ושמין כמה היה יפה וכמה הוא יפה
צער כואו בשפוד או במסמר
ואפלו על צפרנו
מקום שאינו עושה חבורה
אומדין כמה אדם כיוצא בזה
רוצה לטול להיות מצטער כך

רפוי הכהו חיב לרפאותו
עלו בו צמחים אם מחמת המכה חיב
שלא מחמת המכה פטור
חיתה ונסתרה חיתה ונסתרה
חיב לרפאותו
חיתה כל צרכה אינו חיב לרפאותו
שבת רואין אותו כאלו הוא שומר קשואין
שכבר נתן לו דמי ידו ודמי רגלו

בשת הכל לפי המביש והמתביש
המביש את הערם המביש את הסומא
המביש את הישן חיב וישן שביש פטור
נפל מן הגג והזיק וביש
חיב על הנזק ופטור על הבשת
שנאמר ושלחה ידה והחזיקה במבשיו
אינו חיב על בשת עד שיהא מתכון
(ב) זה חמר באדם מבשור
שהאדם משלם נזק צער רפוי שבת ובשת ומשלם דמי ולדות
ושור אינו משלם אלא נזק
ופטור מדמי ולדות

a (ג) המכה את אביו ואת אמו ולא עשה בהם חבורה והחובל בחברו ביום הכפורים חיב בכלן

a (ד) חרש שוטה וקטן פגיעתן רעה
החובל בהן חיב
והם שחבלו באחרים פטורין

a (ה) המכה אביו ואמו ועשה בהן חבורה והחובל בחברו בשבת
פטור מכלן מפני שהוא נדון בנפשו

b החובל בעבד עברי חיב בכלן
חוץ מן השבת בזמן שהוא שלו

b העבד והאשה פגיעתן רעה
החובל בהן חיב
והם שחבלו באחרים פטורין
אבל משלמין לאחר זמן
נתגרשה האשה נשתחרר העבד
חיבין לשלם

b והחובל בעבד כנעני שלו
פטור מכלן

c החובל בעבד כנעני שלאחרים חיב בכלן
רבי יהודה אומר אין לעבדים בשת

(ו) התוקע לחברו נותן לו סלע
רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי
מנה
סטרו נותן לו מאתים זוז
לאחר ידו נותן לו ארבע מאות זוז
צרם באזנו תלש בשערו
רקק והגיע בו רקו העביר טליתו ממנו
פרע ראש האשה בשוק
נותן ארבע מאות זוז
זה הכלל הכל לפי כבודו אמר רבי עקיבא אפלו עניים שבישראל
רואין אותם כאלו הם בני חרין
שירדו מנכסיהם
שהם בני אברהם יצחק ויעקב
ומעשה באחד שפרע ראש האשה בשוק
באת לפני רבי עקיבא
וחיבו לתן לה ארבע מאות זוז
אמר לו רבי תן לי זמן ונתן לו זמן
שמרה עומדת על פתח חצרה
ושבר את הכד בפניה ובו כאסר שמן
גלתה את ראשה
והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה
העמיד עליה עדים
ובא לפני רבי עקיבא אמר לו
לזו אני נותן ארבע מאות זוז
אמר לו לא אמרת כלום
החובל בעצמו אף על פי שאינו רשאי פטור
אחרים שחבלו בו חיבין
והקוצץ את נטיעותיו
אף על פי שאינו רשאי פטור
אחרים שקצצו את נטיעותיו חיבים

(ז) אף על פי שהוא נותן לו
אינו נמחל לו עד שיבקש ממנו
שנאמר ועתה השב את אשת
ומנין שלא יהא המוחל אכזרי
שנאמר ויתפלל אברהם אל האלהים
וירפא אלהים את אבימלך

האומר סמא את עיני קטע את ידי שבר את רגלי חיב
על מנת לפטור חיב
קרע את כסותי שבר את כדי חיב על מנת לפטור פטור
עשה כן לאיש פלוני
על מנת לפטור חיב
בין בגופו בין בממונו