מסכת עדיות פרק ג – המבנה הספרותי

a (א) כל המטמאין באהל
שנחלקו והכניסן לתוך הבית
רבי דוסא בן הרכינס מטהר
וחכמים מטמאין
כיצד
הנוגע בכשני חצאי זיתים מן הנבלה
או נושאן
ובמת
הנוגע בכחצי זית ובמאהיל על כחצי זית
או נוגע בכחצי זית
וכחצי זית מאהיל עליו
ומאהיל על כשני חצאי זיתים
מאהיל על כחצי זית
וכחצי זית מאהיל עליו
רבי דוסא בן הרכינס מטהר וחכמים מטמאין

a מחללין מעשר שני על אסימון
דברי רבי דוסא וחכמים אומרים אין מחללין

a (ד) כל החוצלות טמאות טמא מת
דברי רבי דוסא וחכמים אומרים מדרס

b אבל הנוגע בכחצי זית
ודבר אחר מאהיל עליו ועל כחצי זית
או מאהיל על כחצי זית
ודבר אחר מאהיל עליו ועל כחצי זית
טהור
אמר רבי מאיר
אף בזה רבי דוסא מטהר וחכמים מטמאין

b מטבילין ידים לחטאת
דברי רבי דוסא וחכמים אומרים
אם נטמאו ידיו נטמא גופו

b כל הקליעות טהורות חוץ משלגלגילון
דברי רבי דוסא וחכמים אומרים
כלם טמאות חוץ משלצמרים

c הכל טמא חוץ מן המגע עם המשא
והמשא עם האהל
זה הכלל
כל שהוא משם אחד טמא משני שמות טהור

c (ג) מעי אבטיח וקניבת ירק שלתרומה
רבי דוסא מתיר לזרים
וחכמים אוסרין

c (ה) הקלע שבית קבול שלה ארוג טמאה
ושלעור רבי דוסא בן הרכינס מטהר וחכמים מטמאין
נפסק בית אצבע שלה טהורה
בית הפקיע שלה טמאה

d (ב) אכל פרוד אינו מצטרף
דברי רבי דוסא בן הרכינס
וחכמים אומרים מצטרף

d חמש רחלות גזוזות מנה מנה ופרס
חיבות בראשית הגז
דברי רבי דוסא וחכמים אומרים
חמש רחלות כל שהן

d (ו) השבויה אוכלת בתרומה
דברי רבי דוסא וחכמים אומרים
יש שבויה אוכלת
ויש שבויה שאינה אוכלת
כיצד
האשה שאמרה נשביתי וטהורה אני אוכלת
שהפה שאסר הוא הפה שהתיר
ואם יש עדים שנשבית
והיא אומרת טהורה אני
אינה אוכלת

(ז) ארבעה ספקות רבי יהושע מטמא וחכמים מטהרין
כיצד
הטמא עומד והטהור עובר
הטהור עומד והטמא עובר
טמאה ברשות היחיד וטהרה ברשות הרבים
טהרה ברשות היחיד וטמאה ברשות הרבים
ספק נגע ספק לא נגע
ספק האהיל ספק לא האהיל
ספק הסיט ספק לא הסיט
רבי יהושע מטמא וחכמים מטהרין

(ח) שלשה דברים רבי צדוק מטמא וחכמים מטהרין
מסמר השלחני
וארון שלגרוסות
ומסמר שלאבן שעות
רבי צדוק מטמא
וחכמים מטהרין

(ט) ארבעה דברים רבן גמליאל מטמא וחכמים מטהרין
כסוי טני שלמתכות שלבעלי בתים
ותלוי המגרדות
וגלמי כלי מתכת
וטבלא שנחלקה לשנים
ומודים חכמים לרבן גמליאל בטבלא
שנחלקה לשנים אחד גדול ואחד קטן
הגדול טמא והקטן טהור

(י) שלשה דברים רבן גמליאל מחמיר
כדברי בית שמאי
אין טומנין את החמין מיום טוב לשבת
ואין זוקפין את המנורה ביום טוב
ואין אופין פתין גריצין אלא רקיקין
אמר רבן גמליאל מימיהן שלבית אבא
לא היו אופין פתין גריצין אלא רקיקין
אמרו לו ומה נעשה לבית אביך
שהיו מחמירין על עצמן ומקלין על ישראל
להיות אופין פתין גריצין וחרי

(יא) אף הוא אמר שלשה דברים להקל
מכבדין בין המטות
ומניחין את המגמר ביום טוב
ועושים גדי מקלס בלילי פסחים
וחכמים אוסרים

(יב) שלשה דברים רבי אלעזר בן עזריה
מתיר וחכמים אוסרין
פרתו יוצאה ברצועה שבין קרניה
ומקרדין את הבהמה ביום טוב
ושוחקין את הפלפלין ברחים שלהן
רבי יהודה אומר
אין מקרדין את הבהמה ביום טוב
מפני שהוא עושה חבורה אבל מקרצפין
וחכמים אומרים
אין מקרדין אף לא מקרצפין