מסכת מכות פרק ב – המבנה הספרותי

(א) אלו הן הגולין

1A1B1C

a ההורג נפש בשגגה
היה מעגל במעגילה ונפלה עליו והרגתו
היה משלשל בחבית ונפלה עליו והרגתו
היה יורד בסלם ונפל עליו והרגו
הרי זה גולה
אבל אם היה מושך במעגילה
ונפלה עליו והרגתו
היה דולה בחבית ונפסק החבל
ונפלה עליו והרגתו
היה עולה בסלם ונפל עליו והרגו
הרי זה אינו גולה
זה הכלל כל שבדרך ירידתו גולה
ושלא בדרך ירידתו אינו גולה

a (ב) הזורק אבן לרשות הרבים והרג
הרי זה גולה
רבי אליעזר בן יעקב אומר
אם מכשיצאתה האבן מידו
הוציא הלז את ראשו וקבלה
הרי זה פטור

a (ג) האב גולה על ידי הבן
והבן גולה על ידי האב
הכל גולין על ידי ישראל
וישראל גולין על ידיהן
חוץ מעל ידי גר תושב
וגר תושב אינו גולה אלא על ידי גר תושב
הסומא אינו גולה
דברי רבי יהודה
רבי מאיר אומר גולה

b נשמט הברזל מקתו והרג
רבי אומר אינו גולה
וחכמים אומרים גולה
מן העץ המתבקע
רבי אומר גולה
וחכמים אומרים אינו גולה

b זרק את האבן לחצרו והרג
אם יש רשות לנזק לכנס לשם גולה
ואם לאו אינו גולה
שנאמר ואשר יבא את רעהו ביער
מה היער רשות לנזק ולמזיק לכנס לשם
יצא חצר בעל הבית
שאין רשות לנזק ולמזיק לכנס לשם
אבא שאול אומר
מה חטבת העצים רשות
יצא האב המכה את בנו
והרב הרודה את תלמידו ושליח בית דין

b השונא אינו גולה
רבי יוסי בר יהודה אומר
השונא נהרג מפני שהוא כמועד
רבי שמעון אומר
יש שונא גולה ויש שונא שאינו גולה
זה הכלל כל שהוא יכול לומר
לדעת הרג אינו גולה
ושלא לדעת הרג הרי זה גולה

2A2B2C

(ד) להיכן גולין לערי מקלט
לשלש שבעבר הירדן ולשלש שבארץ כנען
שנאמר את שלש הערים תתנו מעבר לירדן
ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען וגו'
עד שלא נבחרו שלש שבארץ ישראל
לא היו שלש שבעבר הירדן קולטות
שנאמר שש ערי מקלט תהיינה
עד שיהיו ששתן קולטות כאחד

(ה) ומכונות להן דרכים מזו לזו
שנאמר תכין לך הדרך ושלשת וגומר
ומוסרין להן שני תלמידי חכמים
שמא יהרגנו בדרך
וידברו אליו
רבי מאיר אומר
אף הוא מדבר על ידי עצמו
שנאמר וזה דבר הרוצח

(ו) רבי יוסי בר יהודה אומר
בתחלה אחד שוגג ואחד מזיד
מקדימין לערי מקלט
ובית דין שולחין ומביאין אותו משם
מי שנתחיב מיתה בבית דין הרגוהו
ושלא נתחיב מיתה פטרוהו
מי שנתחיב גלות מחזירין אותו למקומו
שנאמר והשיבו אתו העדה אל עיר מקלטו וגו

3A3B3C

אחד משוח בשמן המשחה
ואחד המרבה בבגדים
ואחד שעבר ממשיחתו
מחזירין את הרוצח
רבי יהודה אומר
אף משוח מלחמה מחזיר את הרוצח
לפיכך אמותיהן שלכהנים
מספקות להן מחיה וכסות
כדי שלא יתפללו על בניהן שימותו

משנגמר דינו מת כהן גדול
הרי זה אינו גולה
אם עד שלא נגמר דינו מת כהן גדול
ומנו אחר תחתיו
ולאחר מכן נגמר דינו
חוזר במיתתו שלשני

(ז) נגמר דינו בלא כהן גדול
ההורג כהן גדול וכהן גדול שהרג
אינו יוצא משם לעולם ואינו יוצא
לא לעדות מצוה ולא לעדות ממון
ולא לעדות נפשות ואפלו ישראל צריכים לו
ואפלו שר צבא ישראל כיואב בן צרויה
אינו יוצא משם לעולם
שנאמר אשר נס שמה
שם תהא דירתו
שם תהא מיתתו שם תהא קבורתו

4A4B4C

a כשם שהעיר קולטת כך תחומה קולט
רוצח שיצא חוץ לתחום ומצאו גואל הדם
רבי יוסי הגלילי אומר
מצוה ביד גואל הדם ורשות ביד כל אדם
רבי עקיבא אומר
רשות ביד גואל הדם
וכל אדם אין חיבין עליו

a הרג באותה העיר
גולה משכונה לשכונה
ובן לוי גולה מעיר לעיר

a מעלים היו שכר ללוים
דברי רבי יהודה
רבי מאיר אומר
לא היו מעלים להן שכר

b אילן שהוא עומד בתוך התחום
ונופו נוטה חוץ לתחום
או עומד חוץ לתחום
ונופו נוטה לתוך התחום
הכל הולך אחר הנוף

b (ח) כיוצא בו
רוצח שגלה לעיר מקלטו
ורצו אנשי העיר לכבדו
יאמר להם רוצח אני
אמרו לו אף על פי כן
יקבל מהן שנאמר וזה דבר הרצח

b וחוזר לשררה שהיה בה
דברי רבי מאיר
רבי יהודה אומר
לא היה חוזר לשררה שהיה בה

📖 המשנה כדרכה — PDF

להורדת המשנה כדרכה (PDF)