a (א) נגמר הדין מוציאין אותו לסקלו
בית הסקילה היה חוץ לבית דין
שנאמר הוצא את המקלל | a (ב) היה רחוק מבית הסקילה
כעשר אמות
אומרים לו התודה
שכן דרך המומתין מתודין
שכל המתודה יש לו חלק לעולם הבא
שכן מצינו בעכן שאמר לו יהושע
בני שים נא כבוד לה' אלהי ישראל
ותן לו תודה וגומר ויען עכן את יהושע
ויאמר אמנה
אנכי חטאתי לה' אלהי ישראל וכזאת וגומר
ומנין שכפר לו ודויו
שנאמר ויאמר יהושע
מה עכרתנו יעכרך ה' ביום הזה
היום הזה אתה עכור
ואי אתה עכור לעולם הבא
ואם אינו יודע להתודות אומרים לו
אמר תהא מיתתי כפרה על כל עונותי
רבי יהודה אומר אם היה יודע שהוא מזמם
אומר תהא מיתתי כפרה על כל עונותי
חוץ מעון זה
אמרו לו אם כן יהו כל אדם אומרין כך
כדי לנקות את עצמן | a (ד) בית הסקילה היה גבוה שתי קומות |
b אחד עומד על פתח בית דין
והסודרין בידו
ואדם אחד רוכב הסוס רחוק ממנו
כדי שיהא רואהו
אומר אחד יש לי ללמד עליו זכות
הלה מניף בסודרין
והסוס רץ ומעמידו
ואפלו הוא אומר
יש לי ללמד על עצמי זכות
מחזירין אותו אפלו ארבעה וחמשה פעמים
ובלבד שיש ממש בדבריו
מצאו לו זכות פטרוהו
ואם לאו יוצא לסקל
והכרוז יוצא לפניו
איש פלוני בן פלוני יוצא לסקל
על שעבר עברה פלונית
ופלוני ופלוני עדיו
כל מי שיודע לו זכות יבא וילמד עליו | b (ג) היה רחוק מבית הסקילה ארבע אמות
מפשיטין אותו את בגדיו
האיש מכסין אותו מלפניו
והאשה מלפניה ומאחריה
דברי רבי יהודה
וחכמים אומרים האיש נסקל ערם
ואין האשה נסקלת ערמה | b אחד מן העדים דוחפו על מתניו
נהפך על לבו הופכו על מתניו
אם מת בה יצא
ואם לאו השני נוטל את האבן
ונותנה על לבו
אם מת בה יצא
ואם לאו רגימתו בכל ישראל שנאמר
יד העדים תהיה בו בראשונה להמיתו
ויד כל העם באחרנה |