מסכת שבועות פרק ז – המבנה הספרותי

a (א) כל הנשבעין שבתורה נשבעין ולא משלמין
ואלו נשבעין ונוטלין
השכיר והנגזל והנחבל
ושכנגדו חשוד על השבועה והחנוני על פנקסו

a (ד) ושכנגדו חשוד על השבועה כיצד
אחת שבועת העדות ואחת שבועת הפקדון ואפלו שבועת שוא
היה אחד מהן משחק בקביא ומלוה ברבית ומפריח יונים
וסוחרי שביעית
שכנגדו נשבע ונוטל
היו שניהן חשודין חזרה השבועה למקומה
דברי רבי יוסי
רבי מאיר אומר יחלקו

b השכיר כיצד
אמר לו תן לי שכרי שיש לי בידך
הוא אומר נתתי והלה אומר לא נטלתי
הוא נשבע ונוטל
רבי יהודה אומר
עד שתהא שם מקצת הודאה
כיצד אמר לו תן לי שכרי חמשים דינר שיש לי בידך
והוא אומר התקבלת דינר זהב

b (ה) והחנוני על פנקסו כיצד
לא שיאמר לו כתוב על פנקסי שאתה חיב לי מאתים זוז
אלא אמר לו תן לבני סאתים חטין
תן לפועלי בסלע מעות
הוא אומר נתתי והן אומרים לא נטלנו
הוא נשבע ונוטל והן נשבעין ונוטלין
אמר בן ננס
כיצד אלו (באין לידי שבועת שוא) ואלו באין לידי שבועת שוא
אלא הוא נוטל שלא בשבועה
והן נוטלין שלא בשבועה

c (ב) הנגזל כיצד
היו מעידין אותו שנכנס לביתו למשכנו שלא ברשות
הוא אומר כלי נטלת והוא אומר לא נטלתי
הרי זה נשבע ונוטל
רבי יהודה אומר
עד שתהא שם מקצת הודאה
כיצד אמר לו שני כלים נטלת והוא אומר לא נטלתי אלא אחד

c (ו) אמר לחנוני תן לי בדינר פרות ונתן לו
אמר לו תן לי את הדינר אמר לו נתתיו לך ונתתו באנפלי
ישבע בעל הבית
נתן לו את הדינר
אמר לו תן לי את הפרות אמר לו נתתים לך והולכתן לתוך ביתך
ישבע החנוני
רבי יהודה אומר
כל שהפרות בידו ידו על העליונה

d (ג) הנחבל כיצד
היו מעידים אותו שנכנס תחת ידו שלם ויצא חבול
ואמר לו חבלת בי והוא אומר לא חבלתי
הרי זה נשבע ונוטל
רבי יהודה אומר
עד שתהא שם מקצת הודאה
כיצד אמר לו חבלת בי שתים
והלה אומר לא חבלתי בך אלא אחת

d אמר לשלחני תן לי בדינר מעות ונתן לו
אמר לו תן לי את הדינר אמר לו נתתיו לך ונתתו באנפלי
ישבע בעל הבית
נתן לו את הדינר
אמר לו תן לי את המעות
אמר לו נתתים לך והשלכתם לתוך כיסך
ישבע השלחני
רבי יהודה אומר
אין דרך השלחני לתן אסר עד שיטל דינרו

(ז) כשם שאמרו הפוגמת כתבתה לא תפרע אלא בשבועה
ועד אחד מעידה שהיא פרועה לא תפרע אלא בשבועה
מנכסים משעבדים ומנכסי יתומים לא תפרע אלא בשבועה
והנפרעת שלא בפניו לא תפרע אלא בשבועה
וכן היתומים לא יפרעו אלא בשבועה
שבועה שלא פקדנו אבא ולא אמר לנו אבא
ושלא מצינו בין שטרותיו שלאבא ששטר זה פרוע
רבי יוחנן בן ברוקה אומר
אפלו נולד הבן לאחר מיתת האב
הרי זה נשבע ונוטל
אמר רבן שמעון בן גמליאל
אם יש עדים שאמר האב בשעת מיתתו
שטר זה אינו פרוע
הוא נוטל שלא בשבועה

(ח) ואלו נשבעים שלא בטענה
השתפין והאריסין והאפטרופין
והאשה הנושאת והנותנת בתוך הבית ובן הבית
אמר לו מה אתה טוענני רצוני שתשבע לי חיב
חלקו השתפין והאריסין אינו יכול להשביעו
נתגלגלה לו שבועה ממקום אחר מגלגלין עליו את הכל
והשביעית משמטת את השבועה