מסכת בבא בתרא פרק י – המבנה הספרותי

a (א) גט פשוט עדיו מתוכו ומקשר עדיו מאחוריו
פשוט שכתבו עדיו מאחוריו ומקשר שכתבו עדיו מתוכו
שניהם פסולים
רבי חנניה בן גמליאל אומר
מקשר שכתבו עדיו מתוכו כשר מפני שיכול לעשותו פשוט
רבן שמעון בן גמליאל אומר הכל כמנהג המדינה

a כתב בו זוזין מאה דאנון סלעין עשרין אין לו אלא עשרין
זוזין מאה דאנון תלתין סלעין אין לו אלא מנה
כסף זוזין דאנון ונמחק אין פחות משנים
כסף סלעין דאנון ונמחק אין פחות משתים
דרכונות דאנון ונמחק אין פחות משנים

b (ב) גט פשוט עדיו בשנים ומקשר בשלשה
פשוט שכתוב בו עד אחד ומקשר שכתוב בו שני עדים
שניהם פסולין

b כתוב בו מלמעלה מנה ומלמטה מאתים
מלמעלה מאתים ומלמטה מנה
הכל הולך אחר התחתון אם כן למה כותבין את העליון
שאם תמחק אות אחת מן התחתון ילמד מן העליון

a (ג) כותבין גט לאיש
אף על פי שאין אשתו עמו והשובר לאשה אף על פי שאין בעלה עמה
ובלבד שיהא מכירן
והבעל נותן את השכר

a כותבין שטר למוכר
אף על פי שאין הלוקח עמו ואין כותבין ללוקח עד שיהא המוכר עמו
והלוקח נותן את השכר

a אין כותבין שטרי אריסות וקבלנות
אלא מדעת שניהם והמקבל נותן את השכר

b כותבין שטר ללוה
אף על פי שאין המלוה עמו ואין כותבין למלוה עד שיהא הלוה עמו
והלוה נותן את השכר

b (ד) אין כותבין שטרי ארוסין ונשואין
אלא מדעת שניהם והחתן נותן את השכר

b אין כותבין שטרי ברורין
וכל מעשה בית דין
אלא מדעת שניהם ושניהם נותנים את השכר רבן שמעון בן גמליאל אומר
שניהם כותבין שנים
לזה לעצמו ולזה לעצמו

(ה) מי שפרע מקצת חובו והשליש את שטרו ואמר לו
אם לא נתתי לך מכאן ועד יום פלוני
תן לו שטרו
הגיע הזמן ולא נתן
רבי יוסי אומר יתן
רבי יהודה אומר לא יתן

(ו) מי שנמחק שטר חובו מעידין עליו עדים ובא לפני בית דין
ועושין לו קיום
איש פלוני בן פלוני נמחק שטרו
ביום פלוני ופלוני ופלוני עדיו

מי שפרע מקצת חובו רבי יהודה אומר יחליף
רבי יוסי אומר יכתב שובר
אמר רבי יהודה
נמצא זה צריך להיות
שומר שוברו מן העכברים
אמר לו רבי יוסי
כך יפה לו ולא יורע כחו שלזה

(ז) שני אחין אחד עני ואחד עשיר
והניח להן אביהן מרחץ ובית הבד
עשאן לשכר השכר לאמצע
עשאן לעצמן
הרי העשיר אומר לעני
קח לך עבדים וירחצו במרחץ
קח לך זיתים ובא ועשם בבית הבד

שנים שהיו בעיר אחת
שם אחד יוסף בן שמעון
ושם אחד יוסף בן שמעון
אינן יכולין להוציא שטר חוב זה על זה
ולא אחר יכול להוציא עליהן שטר חוב
נמצא לאחד בין שטרותיו שטרו שליוסף בן שמעון פרוע שטרות שניהן פרועין
כיצד יעשו ישלשו
ואם היו משלשים יכתבו סימן
ואם היו מסמנין יכתבו כהן

האומר לבנו
שטר בין שטרותי פרוע ואיני יודע איזהו
שטרות כלן פרועין
נמצא לאחד שם שנים
הגדול פרוע והקטן אינו פרוע

a המלוה את חברו על ידי ערב לא יפרע מן הערב
ואם אמר על מנת שאפרע ממי שארצה יפרע מן הערב
רבן שמעון בן גמליאל אומר
אם יש נכסים ללוה בין כך ובין כך לא יפרע מן הערב
וכן היה רבן שמעון בן גמליאל אומר
הערב לאשה בכתבתה והיה בעלה מגרשה ידירנה הנאה
שמא יעשו קנוניא על נכסים שלזה ויחזיר את אשתו

a ערב היוצא לאחר חתום שטרות גובה מנכסים בני חרין
מעשה בא לפני רבי ישמעאל ואמר גובה מנכסים בני חרין
אמר לו בן ננס אינו גובה לא מנכסים משעבדים ולא מנכסים בני חרין
אמר לו למה
אמר לו
הרי החונק את אחד בשוק ומצאו חברו ואמר לו הנח לו פטור
פטור שלא על אמונתו הלוהו
אלא איזהו ערב שהוא חיב
הלוהו ואני נותן לך חיב שכן על אמונתו הלוהו

b (ח) המלוה את חברו בשטר גובה מנכסים משעבדים
על ידי עדים גובה מנכסים בני חרין
הוציא עליו כתב ידו שהוא חיב לו גובה מנכסים בני חרין

b אמר רבי ישמעאל הרוצה שיחכים יעסק בדיני ממנות
שאין לך מקצוע בתורה גדול מהן שהן כמעין הנובע
והרוצה שיעסוק בדיני ממונות ישמש את שמעון בן ננס