a (ג) הניח בנים גדולים וקטנים
השביחו הגדולים את הנכסים
השבחו לאמצע
אם אמרו ראו מה שהניח לנו אבא
הרי אנו עושים ואוכלין
השביחו לעצמן
וכן האשה שהשביחה את הנכסים
השביחה לאמצה
אם אמרה ראו מה שהניח לי בעלי
הרי אני עושה ואוכלת השביחה לעצמה | a האחין שעשו מקצתן שושבינות
בחיי האב
חזרה השושבינות
חזרה לאמצע
שהשושבינות נגבית בבית דין
אבל השולח לחברו כדי יין וכדי שמן
אינן נגבין בבית דין
מפני שהן גמילות חסדים | a (ו) שכיב מרע שכתב כל נכסיו לאחרים
ושיר קרקע כל שהוא מתנתו קימת
לא שיר קרקע כל שהוא אין מתנתו קימת
לא כתב בה שכיב מרע
הוא אומר שכיב מרע היה
והן אומרים בריא היה
צריך להביא ראיה שהיה שכיב מרע
דברי רבי מאיר
וחכמים אומרים
המוציא מחברו עליו הראיה |
b (ד) האחין השתפין
שנפל אחד מהן לאמנות
נפל לאמצע
חלה ונתרפא נתרפא משלעצמו | b (ה) השולח סבלונות לבית חמיו
שלח שם מאה מנה
ואכל שם סעודת חתן אפלו בדינר
אינן נגבין
לא אכל שם סעודת חתן
הרי אלו נגבין
שלח סבלונות מרבין
שיחזרו עמה לבית בעלה
הרי אלו נגבין
סבלונות מעטין שתשתמש בהן בבית אביה
אינן נגבין | b (ז) המחלק נכסיו על פיו
רבי אליעזר אומר אחד בריא ואחד מסכן
נכסים שיש להן אחריות
נקנין בכסף ובשטר ובחזקה
ושאין להן אחריות אינן נקנין
אלא במשיכה
אמרו לו מעשה באמן שלבני רוכל
שהיתה חולה ואמרו תנו כבינתי לבתי
והיא בשנים עשר מנה
ומתה וקימו את דבריה
אמר להן בני רוכל תקברם אמם
וחכמים אומרים בשבת דבריו קימין
מפני שאינו יכול לכתוב
אבל לא בחל
כיוצא בו זכין לקטן ואין זכין לגדול
רבי יהושע אומר
לקטן אמרו קל וחמר לגדול |